אני כבר לא יודעת מה יהיה ,
לא רואה את הסוף ,
כל משפט או מילה לא נכונים מערערים אותי לגמרי ,
כל שינוי הכי קטן , גורם לי לאבד את היציבות ….
הדרך נראית ארוכה נורא , בלי טיפת אור ,
נופלת , מנסה שוב ,קמה לקצת זמן ,ושוב נופלת ….
התיסכול מתגבר ,והחוסר אונים , ההרגשה שאני פשוט לוזרית ,מפסידנית, ולא שווה
ועכשיו נוספו דרכים נוספות של פגיעה עצמית ,
נמאס לי לקום כל בוקר לעוד יום של הישרדות ,
חיים של הישרדות זה לא חיים …. זה מעייף ומתיש כל-כך ולא משאיר מקום לשום דבר נוסף