אני מדברת עם אנשים הם חופרים על זה שהם יצאו לשם או יצאו לפה עם החבורה שלהם או שהם ישבו עם חברים לבירה או ישבו וצחקו עד הלילה
זה כואב לי באמת לדעת שאין לי חבורת חברים כן זה נשמע טיפשי אבל אין לי חברים
אין לי אנשים קבועים שאני יוצאת איתם אין לי חברים שאני יכולה לסמוך עליהם אפילו מי שאני מחשיבה אותה חברה טובה הוא לא רואה אותי ככה
אני מאוד מתקשה למצוא אנשים שכיף לי איתם
אני אבודה
ואני באמת משתדלת להיות בן אדם טוב שעוזר ואכפת לו אבל לפעמים אני מריגשה שהחיים נותנים לי סטירה מצלצלת ואומרים הנה תתמודדי עם כלום אין לי כלום .