היא צועקת לעזרה
אני מנסה להיות שם בשבילה
מושיטה את ידי, בשביל לתמוך
ואז אני רואה
ואז אני נזכרת
בלב נחקקת כל צלקת
כל אחת נראית שונה
לכל אחד סיפור משלה
ואני רוצה שהיא תחשוב
שזה סימן לחוזקה
שלא תסתכל לאחור
כי אז היא שוב תשקע בתוך הבור
אבל היא לא מסוגלת להבין
היא מרגישה חלשה
על כל סימן מרגישה את הבושה
בסוף זו אשמתה
היא בכלל לא מנסה
לא עוזרת, לא לאחרים לא לעצמה
נותנת לכאב לסחוף אותה
לא נלחמת
לא מתמודדת
רק נופלת
ולא קמה
והיא רק רוצה לדעת למה
מנסה לקום ולהמשיך הלאה
אבל היא כבר מרוסקת.
משותקת.
לא מסוגלת…