אני עייפה. עייפה ממערכות יחסים לא הדדיות- חברתית, משפחתית, מקצועית וזוגית. מהניסיונות שוב ושוב לפתוח את הלב החסום מכל כך הרבה אכזבות. מכמה שזה מטרגר.
אני עייפה מהנאיביות שלי שעם כמה שהיא יפה היא שורפת את הלב בכמה שהיא רוצה לראות את הטוב בכל אחד ואחת וזה לפעמים מעוור אותי.
מיכולת הנתינה וההכלה האינסופית שלי שמאתגרת אותי שוב ושוב ושוב ושוב.
מהמפגש עם הפחד מלבטל את עצמי ולאבד את עצמי ולהתנתק רגשית עוד פעם ושבפעם הבאה זה כבר יהיה חמור יותר וייקח לי יותר זמן להתאושש.
מהחרדות והסטרס שעולה לי בגוף כל פעם שאני נתקלת שוב בסיטואציה שבוחנת את הי