דיי חדשה כאן.. אבל מתמודדת כבר מספיק זמן.
פוסט טראומה דיכאון וחרדה
סיוטים,ניתוקים וכל יום התמודדות חדשה
אני כבר הרוסה
ממזמן התנתקתי מהרשתות החברתיות
ולא יוצאת בכלל לבלות
התחלתי לשתות. רק כדי לתקשר עם החברה בעבודה…
עכשיו אני בגמילה
התחלתי עם כדורים ונתקעתי עם קלונקס סרנדה ועוד איזה אחד ללילה.
מחכה לשינוי כלשו שיגיע כי נמאס לי לבכות במקלחת ולצרוח לכרית
או סתם להעביר קילומטרים בלי מטרה במכונית
בלי אופטימיות ובלי תקוות
לפעמים אני חושבת שאני פשוט
עוד בובה על חוט