הניגון שיוצא מן הלב
שמחולל בו ניסים,
ניגון הנשמות התואמות.

הניגון שלנו יתנגן, אם לא בזה העולם אז בזה שאחריו.
הניגון שמאחה את החורים והקרעים,
ששומר עלינו שלמים.

זה ניגון האהבה.

אני יושב עכשיו, במרפסת, קצת לפני השעה שאת הכי אוהבת.
השעה שלך.
השעה שאני מרגיש הכי קרוב שאפשר.
מול הנוף הזה שאהבתי לשלוח לך,
עם קצת רוח נעימה.
והייתי רוצה אותך פה לידי.

את יודעת שאני מתכוון לכל מילה, כשאני אומר שאני אוהב אותך כל כך.
ומתגעגע אלייך.
לקול שלך, למבט שלך, ולצחוק.
לשיחות, להודעות, למכתבים ולמתנות.
מתגעגע למראה שלך, "הנוף הכי יפה", זוכרת?
מתגעגע, באמת מתגעגע.
וכשאני