א Edit היום השמיים בהירים יותר קהילה יקרה, כבר תקופה שאני משאירה פוסטים כאן כשאין לי אף אחד לדבר איתו ואף אחד שישמע אותי, והתמיכה שקיבלתי עזרה לי לעבור את הימים הכי בודדים. אני מתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת, וכל יום נראה יותר קשה מהקודם. אני מחפשת טיפול שיתאים לצרכים שלי כבר תקופה ובשבוע שעבר הלכתי לפסיכיאטר שסוף סוף נתן לי תשובה שנראתה לי הגיונית. כמעט 8 שנים עברו מאז 2015 כשנכנתי לאשפוז שהתחיל את כל החיים שלי בגיל 13 והבטחתי לעצמי לעולם לא לחזור לשם, כשעוד הייתי חותכת ורידים והחיים נראו כל כך קשים ואכזריים שהתשובה היחידה בשבילי הייתה לסיים אותם. אבל עכשיו אני לאעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 5 תגובות היום השמיים בהירים יותר תוכן<p>קהילה יקרה,</p> <p>כבר תקופה שאני משאירה פוסטים כאן כשאין לי אף אחד לדבר איתו ואף אחד שישמע אותי, והתמיכה שקיבלתי עזרה לי לעבור את הימים הכי בודדים. אני מתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת, וכל יום נראה יותר קשה מהקודם.</p> <p>אני מחפשת טיפול שיתאים לצרכים שלי כבר תקופה ובשבוע שעבר הלכתי לפסיכיאטר שסוף סוף נתן לי תשובה שנראתה לי הגיונית. </p> <p>כמעט 8 שנים עברו מאז 2015 כשנכנתי לאשפוז שהתחיל את כל החיים שלי בגיל 13 והבטחתי לעצמי לעולם לא לחזור לשם, כשעוד הייתי חותכת ורידים והחיים נראו כל כך קשים ואכזריים שהתשובה היחידה בשבילי הייתה לסיים אותם.</p> <p>אבל עכשיו אני לא מצליחה לצאת מהבית והעולם מרגיש כל כך מסוכן ולא יציב שהבית הוא המקום היחיד שבו אני מרגישה בטוחה, אני מתעוררת בצעקות ובבכי מסיוטים נוראיים שבהם מנצלים אותי ופוגעים בי, וכדי לצאת מהמצב הזה קיבלתי תשובה פשוטה: טיפול יום</p> <p>השם שאשפוז יום מקבל אחרי שעוברים את גיל 18</p> <p>שתי מילים שכל אחד היה שומע ולא חושב עליהם פעמיים, אבל בשבילי זה הרגיש כמו סטירה לפנים. לחזור שוב למקום הזה שלא הייתי בו כבר כל כך הרבה זמן, מרגיש כמו צעד אחורה, יותר גרוע, זה מרגיש כמו הפסד.</p> <p>אבל אחרי כמה ימים של חשיבה חיובית והבנה שאני צריכה עזרה שאני פשוט לא אוכל לקבל בשום מקום אחר, התחלתי להשלים עם העובדה שזה מה שאני צריכה ושאולי אני אצליח להרגיש יותר טוב אחרי כמה שבועות או חודשים של טיפול מסור.</p> <p>היום השמיים בהירים יותר, החיוך עולה לי על הפנים לבד רק מהמחשבה על עתיד טוב יותר, עם פחות בכי ופחות צרחות ופחות עצב וכאב. האוכל טעים יותר, המוזיקה נעימה יותר והחיים נראים פחות קשים פתאום, ולמרות שאני בקושי זוכרת את הפעם האחרונה שבחיי שהרגשתי ככה, אני אסירת תודה על השיפור הכי קטן.</p> <p>אני חושבת שאני הולכת בכיוון הנכון</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה