Edit הוא חזר הגעתי הבוקר לשער, היה המאבטח הנחמד שדיברתי איתו כמה פעמים, שאלתי אותו "בתמימות" איפה המאבטח (המטרידן) והוא אמר לי ששבוע שעבר המאבטח עבר התקף אפילפסיה והתעלף פעמיים ונפל על הפנים ושבר אותם, הייתי בהלם, הוא אמר לי שהמאבטח עובר ניתוחים אבל מצבו התייצב, ושאלתי אותו מתי הוא חוזר אם בכלל, והמאבטח ענה לי שכנראה יקח זמן, ובדיוק כשענה לי את זה המאבטח הפצוע המטרידן הגיע. ראה אותי (ולצערי הייתי בלי מסיכה) ופער עיניים היה בשוק ממש, ואני מתנהגת מופתעת ודואגת לו, ובאמת דאגתי אפילו חשבתי אתמול בלילה לשלוח לו הודעה כי הרגשתי שהוא נפצע בגללי, ושאלתי לעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 8 תגובות הוא חזר <p>הגעתי הבוקר לשער, היה המאבטח הנחמד שדיברתי איתו כמה פעמים, שאלתי אותו "בתמימות" איפה המאבטח (המטרידן) והוא אמר לי ששבוע שעבר המאבטח עבר התקף אפילפסיה והתעלף פעמיים ונפל על הפנים ושבר אותם, הייתי בהלם, הוא אמר לי שהמאבטח עובר ניתוחים אבל מצבו התייצב, ושאלתי אותו מתי הוא חוזר אם בכלל, והמאבטח ענה לי שכנראה יקח זמן, ובדיוק כשענה לי את זה המאבטח הפצוע המטרידן הגיע. ראה אותי (ולצערי הייתי בלי מסיכה) ופער עיניים היה בשוק ממש, ואני מתנהגת מופתעת ודואגת לו, ובאמת דאגתי אפילו חשבתי אתמול בלילה לשלוח לו הודעה כי הרגשתי שהוא נפצע בגללי, ושאלתי לשלומו וסיפר לי מה קרה, והוא יחזור הביתה לחופשה עד יום שישי, רק בא לקחת משהו מהאוניברסיטה. מרגיש לי כמו איזו קארמה. לא יודעת מה לחשוב על זה. </p> <p>אחרי זה הייתה לי פגישה אישית עם המרצה לרטוריקה שבה היא לימדה אותי לנשום ולדבר נכון, כשעשתה איתי תרגיל נשימה היא הביטה בי בעיני הים שלה וישר שמה לב שמשהו לא בסדר בנשימה שלי ואמרה לי או שאני ממש לא בכושר או שאני מעשנת, ואמרתי לה שאני לא בכושר וגם שיש לי הפרעת חרדה והיא אמרה שמצטערת לשמוע על זה שלא ידעה ושלא ראתה עלי. מפתיע. פתאום הפכתי לביישנית וסגורה וכל ה"דמות" עם הביטחון נעלמה לי. הרגשתי חשופה וחסרת ביטחון אבל בפניה לא היה לי אכפת שתראה. היא פתאום הסתכלה עלי בעיניים חומלות ורואים עליה שהיא חדה ויש לה יכולת להגיע לנפש וזה הפחיד התחושה שהיא קוראת מה שקורה בפנים. אמרתי לה שיש לי קושי לדבר כי אני לא מדברת עם אנשים בכללי והיא אמרה שיש לי הרבה מה להגיד שאני לא אומרת, ושאני מעניינת. סיפרתי לה על מש"ה והצעתי לקשר ביניהם כי לרטוריקה יש כלים חשובים שיכולים לעזור לעמותה והיא הסכימה לסייע אז קישרתי בינה לבין מנכ"לית העמותה שהתלהבה ממני ומהרעיון. </p> <p>אחרי זה הלכנו היא ואני להפגנה של עובדי ועובדות הניקיון הערבים שלא מקבלים שכר הוגן, צעקו שם דברים בערבית שלא הבנתי אבל חשבתי שזו דווקא הפגנה צודקת לשם שינוי, משכורת הרעב לעומת העבודה המפרכת שהם עושים זה באמת לא בסדר. </p> <p>ואז היה שיעור סדנת רטוריקה (עם המרצה) שבו עשינו סיכום של הסדנה והמרצה שמה גלגל מזלות על הלוח והגרילה מילים אקראיות וכל אחד בתורו היה צריך מהרגע להרגע לנאום על המילה האקראית איזה שהוא סיפור של דקה, מבלי לחשוב יותר מידי. אני כמובן הייתי אחרונה שוב פעם וקיבלתי לעשות דווקא על אלכוהול. אבל סיפרתי על זה משהו שהצחיק את הכיתה והמרצה החמיאה לי ששמעו אותי טוב ושאני נראית עם ביטחון ומעבירה את המסר. אחרי זה עשינו ארוחה שכל אחד הביא משהו, אני קניתי מאפים, לצערי נשארו הרבה אז לקחתי איתי ואכלתי כל היום והתמלאתי וכועסת על עצמי שזללתי ככה לא רוצה לעלות במשקל. </p> <p>היה לי שיעור אחרון באסטרופיזיקה שבו דיברנו על מה גורלו של היקום ושבוע הבא המבחן וגם הנאומי סיום מול קהל של סדנת רטוריקה. מלחיץץץץ</p> <p>אחרי זה היה לי שיעור בפסיכואנליזה ולמדנו על טראומות ודברים שמשפיעים על החיים הנפשיים ולפעמים זה נותן תובנות ולפעמים אלה דברים שקשה לשמוע כי מציפים.</p> <p>חזרתי רק מקודם הביתה ויש לי להעביר את הלילה בלחץ להספיק עבודה להגשה למחר. </p> <p>שיהיה לי בהצלחה</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה