I Edit שבורה היי.. אני בת 39, רווקה ללא ילדים מובטלת חצי שנה ועם עוצמת הכאב שיש בתוכי אין לי מושג איך אחזור למעגל העבודה ,איך אפרנס את עצמי, אני מוצפת בחרדה ואשמה, אני מרגישה טיפשה, כישלון, אפס, אין לי אמונה בעצמי, ביטחון העצמי שלי בריצפה יחד עם הכבוד שלי, אין לי בעל או ילדים ואני לא מרגישה שיש לי את הכוחות לבנות משהו שיהיה בעל משמעות בחיים שלי, יש לי רק את אמא שלי והפחד הכי גדול שלי הוא לאבד אותה, נשארה לי טראומה קשה מסבתא שלי, פחדתי לשתף אנשים.. גם זרים כי אני באמת חוששת שזה יכאיב להם אם אתם מאוד רגישים ופגיעים אל תמשיכו לקרוא. יום לפני שסבתא שלעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 6 תגובות שבורה <p>היי..</p> <p>אני בת 39, רווקה ללא ילדים מובטלת חצי שנה ועם עוצמת הכאב שיש בתוכי אין לי מושג איך אחזור למעגל העבודה ,איך אפרנס את עצמי, אני מוצפת בחרדה ואשמה, אני מרגישה טיפשה, כישלון, אפס, אין לי אמונה בעצמי, ביטחון העצמי שלי בריצפה יחד עם הכבוד שלי, אין לי בעל או ילדים ואני לא מרגישה שיש לי את הכוחות לבנות משהו שיהיה בעל משמעות בחיים שלי, יש לי רק את אמא שלי והפחד הכי גדול שלי הוא לאבד אותה, נשארה לי טראומה קשה מסבתא שלי, פחדתי לשתף אנשים.. גם זרים כי אני באמת חוששת שזה יכאיב להם אם אתם מאוד רגישים ופגיעים אל תמשיכו לקרוא. יום לפני שסבתא שלי נפטרה ביקרתי אותה בבית החולים היא ישנה בזמן שנכנסתי לחדר, המתנתי שהיא תתעורר כשהיא פקחה את העיניים ראיתי משהו שמעולם לא ראיתי לפני כן את סבתא שלי בוכה ורועדת היא הסתכלה עליי החזיקה את היד שלי ואמרה לי אני מפחדת למות, אני יודעת שזה קרוב מאוד ואז פרצה בבכי חזק יותר ושובר לב ואמרה אני לא רוצה למות אני מפחדת להקבר. ראיתי בעינייה פחד שאי אפשר לתאר במילים כאב שאין אפשר אפילו לדמיין, זה רודף אותי כמעט כל יום, הפחד הכי גדול שלי הוא שאצטרך לעבור את זה עם אמא שלי. אני לא מפסיקה לבכות מכל עבר אני שומעת על מוות ואני שואלת את עצמי למה בכלל נולדתי מה זה החיים האלו בשביל מה ולמה? מצד אחד יש לי כאב ופחד שלא עוזב אותי ואני לא מוצאת שום משמעות לחיות שום שמחת חיים ומצד שני יש את אמא שלי שהיא הכל עבורי ואני לא רוצה לגרום לה סבל. אני לא יודעת איך אפשר להמשיך ככה.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה