H Edit אוכלת סרטים היי, יש פה אנשים שמתמודדים עם דברים קשים יותר משלי, שחוו בעצמם דברים שאני חווה רק בדמיון.. נחשפתי בילדות לסיפור די מזעזע של פיגוע טרור שבו נרצחה כמעט משפחה שלימה, ומאז אני מדמיינת דברים רעים שקורים למשפחה שלי, איפה להתחבא אם נכנס מחבל, האם אני אעז לצאת ולהילחם בו למען אחים שלי הקטנים או שאני אהיה משותקת, הייתי בטוחה שיבוא יום שאני אמות והשארתי אחריי מכתבים וצוואות, בטוחה שמשהו רע יקרה לאחד האחים שלי, וכשאח שלי נלחם בעזה בצוק איתן זה רק גבר והייתי בטוחה שמשהו ייקרה לו, שהנה התחושת בטן שלי צדקה.. אחרי פיגוע דקירה ודריסה שקרה בעיר שלי ובעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 3 תגובות אוכלת סרטים <p>היי, יש פה אנשים שמתמודדים עם דברים קשים יותר משלי, שחוו בעצמם דברים שאני חווה רק בדמיון.. נחשפתי בילדות לסיפור די מזעזע של פיגוע טרור שבו נרצחה כמעט משפחה שלימה, ומאז אני מדמיינת דברים רעים שקורים למשפחה שלי, איפה להתחבא אם נכנס מחבל, האם אני אעז לצאת ולהילחם בו למען אחים שלי הקטנים או שאני אהיה משותקת, הייתי בטוחה שיבוא יום שאני אמות והשארתי אחריי מכתבים וצוואות, בטוחה שמשהו רע יקרה לאחד האחים שלי, וכשאח שלי נלחם בעזה בצוק איתן זה רק גבר והייתי בטוחה שמשהו ייקרה לו, שהנה התחושת בטן שלי צדקה.. אחרי פיגוע דקירה ודריסה שקרה בעיר שלי ובמקום שהייתי בו כל כך הרבה פעמים, התחלתי לפחד מכל צעד ששמעתי מאחוריי, הלכתי רק נגד כיוון התנועה מחשש שאני לא אראה מכונית שתרצה לדרוס אותי.. לפני כמה זמן נכנסתי לבית שלי שהיה ריק וחשבתי שאני שומעת מישהו זז ומפיל מעיל או סוודר בבית.. הקשתי 100 ליתר ביטחון שאני אוכל ישר לחייג אם צריך, לקחתי סכין גדולה מהמטבח ועברתי חדר חדר, כשהגב שלי רק לקיר, מפחדת שמישהו יתקוף מאחור.. כשהבנתי שדמיינתי ואין אף אחד בבית קרסתי ובכיתי והרגשתי הכי חלשה ופטתית בעולם, אם שכן היה רואה אותי עם הסכין ביד הוא היה חושב שאני משוגעת, ואולי אני באמת כזאת.. אני כותבת הרבה בלשון עבר אבל זה הולך איתי גם היום, אני פשוט עוד לא סיפרתי לאף אחד, ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה..</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה