Haylie

קשה לנשום.. בין אבא לאמא והבית הקרוע, דואגת לאחי הקטן, אבל מי ידאג לי? לפעמים אני דומעת. לא בוכה, רק יורדות לי דמעות רגע לפני השינה. לפעמים אני בוכה כל כך שזה יותר צורחת מכאב, זוכרת את הצחוק האחרון שבו הייתי אני, איילה, פשוט צוחקת, לפני כמעט 3 שנים, בשמחת תורה. אני זוכרת ורוצה לשכוח אבל רוצה לזכור. הכאב משחק בין האבל והחלל, הבית המפורק, העבודה במשרות מלילה לצהריים לבוקר לצהריים ללילה. לפעמים אני בודקת חמש ושש ושבע פעמים ביום מה התאריך, אני לא זוכרת.. לא מבינה מה עכשיו ומה כבר קרה, מרוב העייפות אני הולכת כמו זומבית, והנה כבר 4 וחצי בלי

קשה לנשום.. בין אבא לאמא והבית הקרוע, דואגת לאחי הקטן, אבל מי ידאג לי? לפעמים אני דומעת. לא בוכה, רק יורדות לי דמעות רגע לפני השינה. לפעמים אני בוכה כל כך שזה יותר צורחת מכאב, זוכרת את הצחוק האחרון שבו הייתי אני, איילה, פשוט צוחקת, לפני כמעט 3 שנים, בשמחת תורה. אני זוכרת ורוצה לשכוח אבל רוצה לזכור. הכאב משחק בין האבל והחלל, הבית המפורק, העבודה במשמרות מלילה לצהריים לבוקר לצהריים ללילה. לפעמים אני בודקת חמש ושש ושבע פעמים ביום מה התאריך, אני לא זוכרת.. לא מבינה מה עכשיו ומה כבר קרה, מרוב העייפות אני הולכת כמו זומבית, והנה כבר 4 וחצי בל

היי, יש פה אנשים שמתמודדים עם דברים קשים יותר משלי, שחוו בעצמם דברים שאני חווה רק בדמיון.. נחשפתי בילדות לסיפור די מזעזע של פיגוע טרור שבו נרצחה כמעט משפחה שלימה, ומאז אני מדמיינת דברים רעים שקורים למשפחה שלי, איפה להתחבא אם נכנס מחבל, האם אני אעז לצאת ולהילחם בו למען אחים שלי הקטנים או שאני אהיה משותקת, הייתי בטוחה שיבוא יום שאני אמות והשארתי אחריי מכתבים וצוואות, בטוחה שמשהו רע יקרה לאחד האחים שלי, וכשאח שלי נלחם בעזה בצוק איתן זה רק גבר והייתי בטוחה שמשהו ייקרה לו, שהנה התחושת בטן שלי צדקה.. אחרי פיגוע דקירה ודריסה שקרה בעיר שלי וב

אני בת 20, חיילת משוחררת, ממשפחה טובה, סביבה טובה. אני פונה אליכם כי אני חוששת שאני מכורה לפלאפון לא בצורה רגילה,  ואני לא יודעת למי לפנות, אני יכולה להיות לילה שלם רק בפלאפון ולהתעלם מאנשים, לסנן הודעות, לשקר למי ששואל בשלומי שאני לא מרגישה טוב ובגלל זה לא עניתי, אני עוברת מסרטים לסדרות ליוטיוב ככה כל הזמן וכואבות לי העיניים, כואב לי הלב ואני לא יודעת ממה, אני שונאת את עצמי שאני לא מצליחה להשתחרר מהחתיכת מלבן המ*&%^ן הזה, באלי לבכות בלי שום סיבה, אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אני לא מעיזה לספר לאף אחד כי אני לא יכולה להיפרד מהפלאפון ול