לרפא כל (או כמעט כל) חולי

אחרי עשרות שנים שאני חוקרת את בעיותי המטבוליות כמו השמנה וסוכרת2 היתה לי הארה !!! ואני יודעת איך להבריא. פתרונות חלקיים רבים תרמו לדרך ואתם יכולים לקרוא עליהם ברשימות הרבות שהעלתי במשך השנים.

אבל שתיים מהדרכים החדשות שבחנתי בשנתיים האחרונות איפשרו לי להבין עד היסוד מהו חולי ומה הדרך לרפאו – היום אני בריאה, הידד!!! כדאי לכולם…

דרך 1 – לגוף שלנו יש שני מקורות אנרגיה גלוקוז/סוכר ושומן, הגלוקוז זמין וקל לשימוש ורובינו נוטים להשתמש בו ואילו השומן אגור בתוכנו לשימוש עתידי ואנו כמעט לא נוגעים בו (תחשבו על ההבדל בין הכסף שלכם בחשבון עובר ושב ובין השקעות לטווח ארוך, מאיפה תשלמו במכולת?).

הבעייה העיקרית היא שמאגר הגלוקוז הוא קטן (הסוכר שאכלנו ומאגר הגליקוגן בכבד) ולכן הידלדלותו (כמו למשל ההנחיה לאכול פחות…) תמיד מלווה בהורדה בקצב המטבולי של הגוף וזה שורש הבעיה בלמה סוכר בסופו של דבר פוגע בבריאותנו. השומן לעומתו נמצא בשפע וכשאנחנו פותחים את מאגריו הגוף מעלה את הפעילות המטבולית שלו ויכול לטפל בכל בעייה הנקריית בדרכו.

להשתמש בסוכר כמקור אנרגיה בגוף הוא לחיות בחוסר תמידי כמו איש "עני" שלא יכול להרשות לעצמו לקנות מה שהוא צריך ובכל מקרה תמיד יעוט על סוכר בכל הזדמנות. לעומת זה, להשתמש בשומן כמקור האנרגיה בגוף הוא לחיות בשפע כמו איש "עשיר" שיכול להרשות לעצמו הכל ולכן גם לא ימהר להתנפל על כל סוכר שבסביבתו.

בעבר כשחיינו יותר קרובים לטבע ופחות עם מזונות מעובדים לא היה סוכר זמין ולכן ההחלטה לבחור בסוכר כמקור אנרגיה מוביל לא היתה אפשרית. הסוכר היה רק בירקות, פירות או אגוזים ותמיד מלווה בסיבים ושאר מרכיבים כך שזמינותו לא היתה כמו היום עם הפחמימות המעובדות הכל-כך שכיחות. מחלות כמו השמנה וסוכרת2 הפכו לכל כך שכיחות בימינו שגם ילדים כבר מתחילים לחלות בהם… אז הנה עיצה ראשונה לכוון את הגוף לשפע האנרגיה שיש לו – מזון טבעי ולא מעובד.

ויש עוד עיצות …

מי שהוביל אותי לחוות את זה בגופי הוא ד"ר פונג מקדם הצומות החלקיים שהראה איך אכילה במשך שליש מהיום 8 ש' ואי-אכילה של 16 ש' (לוקח לפחות 12 שעות של אי-אכילה לכבד להתפנות מכל מאגר הגליקוגן שבו) מפנה את הגוף ממאגר הגלוקוז שבו ולכן אין לגוף ברירה אלא לפנות אל מאגר השומן אז הוא מגלה שיש שפע אנרגיה ויכול לעשות כל מה שצריך. לא בכדי הראו שצומות חלקיים מבריאים את הגוף מאינספור חוליים.

יש עוד דרכים לכוון לשימוש בשומן כמקור האנרגיה שלנו כמו למשל הרמת משקולות, או לחיות "עכשיו"  (הרבה הצעות בקישור) , וכשתחוו את החלפת ההילוך משימוש באנרגיית הסוכר לאנרגיית השומן תגלו בוודאי עוד דרכים…וזה טיול מרתק

דרך 2- הגוף שלנו מונחה על ידי רגשותינו ואם נקשיב ונרגיש נדע מה לעשות כדי לפוגג את החסימות שכפינו עליו בגלל חוסר הנכונות שלנו פשוט להקשיב… פירוט תמצאו ברשימתי  "להרגיש, להרגיש ועוד להרגיש…"

היום אני מרגישה איך כל כאב או חולי הוא כמו בכי התינוק שבתוכנו וכמו שלא נסתום את הפה לתינוק בוכה אלא ננסה להבין מה הוא רוצה… כך גם עם חוליינו, לא מכסים אותם עם תרופות נגד כאב או עם התעלמות אלא להפך – חווים אותם במלוא עוצמתם ואז עם נכונותנו פשוט לתת להם "להיות" יורד הצורך שלהם "לצעוק" נורא… לאט לאט הכאב מתפוגג והחולי עובר ויתרה מזאת, אנחנו זוכים גם בחוויות ריגשיות/גופניות נוספות שהן שיר לחיים… כן, גם אהבה (אין סיבה שעם השנים היא תהיה פחות מהנה כמו שמראה המחקר האחרון עם אלפי נשים באנגליה), זוכרים טנטרה? אל תחמיצו

וכמובן, הרצאתו החכמה של ד"ר ברוס ליפטון המראה איך אנחנו יכולים לנתב את חיינו לשמחה מתמדת…    https://youtu.be/KQa0IOjEt3k

מומחי הסוכרת2 נסחו טרמינולוגיה חדשה  לאיזון מצב הסוכר – הפוגה. לפחות 3 חודשים של A1C מתחת ל-6.5 ללא תרופות