מה ההבדל, מבחינת יעילות, בין ביוטן לבין דנטמיסט, כטיפול ביובש בפה בשעות הלילה?
חג שמח. אלעד
שלום,
מה זה בדיוק "מוצרי חלב דלי שומן" - ספציפית לגבי חלב, לגבי גבינות לבנות, לגבי גבינות צהובות, לגבי יוגורט, לגבי קוטג'?
וכיצד ניתן לקבל מספיק סידן ממוצרי חלב (נוסף לכמה מזונות נוספים) אשר, לפי ההמלצות הידועות, צריכים להיות דלי שומן ולהיות המקור העיקרי לחלבון ולמניעת אוסטיאופורוזיס ומחלות אחרות? אלעד
שלום,
האם קיימות המלצות תזונתיות למניעת סרטן, בדומה להמלצות הוועדה למניעת מחלות קרדיו-וסקולריות?
והאם נכון שצריכת מוצרי חלב ידועה ונמצאה כמסרטנת?
בברכה, אלעד
שנה טובה,
האם נכון שהערך הגליקמי של סוכר קוקוס - נמוך, ולכן הוא בריא?
מהו ערכו הגליקמי? היכן הוא מפורסם, יחד עם ערכים גליקמיים של ממתיקים ומזונות אחרים, באופן שאפשר לקרוא אותו? אני לא הצלחתי למצוא זאת באתרי תזונה שונים בהם חיפשתי. אשמח לקבל תשובה עניינית.
בברכה, אלעד
הילה שלום,
מהם הערכים הגליקמיים של אגבה, מייפל וסוכר קוקוס, אם כבר עושים השוואה ביניהם?
כמו כן, איך יכול תמר להמתיק קפה/תה?
וכמו כן, אם להחליף במקום סוכר בתמר, אז למה לא להחליף בממתיק על בסיס סוכרלוז, שנמצא ע"י FDA בטוח לשימוש, ושהוא באמת ממתיק את הקפה/תה ואז זה טעים ממש?
שנה טובה. אלעד
שלום,
במאמר "תם עידן הסידן" טוען המחבר, על סמך שורה של מחקרים שפורסמו בכתבי עת חשובים, שתוספי סידן לא רק שאינם מועילים, אלא הם מזיקים, עקב ההסתיידות שהם יוצרים בכליות, בכבד, בעורקים ועוד, המגבירה סיכון, בין השאר, לאירועי לב, שבץ, וסרטן. אבקש התייחסותך. בברכה, אלעד
שלום אלעד,
מתנצלת על השתהות התשובה עקב קשיי תקשרת ...
איני מכירה את המאמר , הכותרת שלו מתריסה ומושכת ועל פניו מציגה צד אחד – איני יודעת עד כמה מהימן.
כמו כל דבר בחיים – השאלה היא המינון . כבר אמר פרצלסיוס במאה ה- 15 - " כל דבר הוא ארס וכל דבר הוא תרופה. העיקר זה מינון" .קיימים הרבה מאד מחקרים המציגים תוצאות ומסקנות שאינן אחידות , צריכה מעל המומלץ מוסכמת על כולם כמזיקה .
נראה שהשורה התחתונה היום היא הנחיות מקצועיות מקובלות לאספקת סידן יומית מהתזונה והשלמה באם נדרשת מתוספי תזונה . קיימות הנחיות לגילאים שונים ומחוייבת התאמה אישית לחולים במחל
רונית שלום,
עיינתי בהמלצות שציינת, כולל המלצותייך בעניין תוסף סידן. ההמלצה היחידה שמצאתי לגבי תוסף זה היא להימנע ממנו למניעת מחלות קרדיו-וסקולריות. אך לא מצאתי כל המלצה לגבי תוסף סידן למניעת שברים אוסטיאופורוטיים - ליטול או להימנע מליטול אותו. לכן לא ברור לי מה דעתך בהקשר זה, ואודה לך על הבהרתך. בברכה, אלעד
שלום אלעד,
כדאי לעשות סדר במידע הקיים:
קיימות המלצות לצריכה יומית של סידן וויטמין D בהתאם לגיל בהתייחס לאנשים בריאים .
כך , למבוגרים - נשים עד גיל 51 וגברים עד גיל 71 – 1000 מ"ג יון סידן ליום , נשים מעל גי 51 וגברים מעל גיל 71 – 1200 מ"ג סידן ליום. צריכה נאותה של ויטמין D חיונית בין השאר לספיגה מיטבית של הסידן.
מתבקשת התאמה אישית לצריכת סידן וויטמין D יומית במצבי מחלה מסויימים, תרופות ניטלות וכו'
מוצרי חלב, הם מקורות טובים לקבלת סידן , סידן מהצומח הוא פחות זמין
תוספי תזונה של סידן מומלצים כאשר אין יכולת/ רצון לקבל את כל כמות הסידן היומית
אין כול תועלת בנטילת תוספי סידן לצורך מניעת שברים בעיקר בגיל המבוגר. זה דומה לאכילת מוח טחון לטיפשים. הגדילה לעשות חברה ישראלית המוכרת תוסף דנסיטי במחירים אסטרונומיים וזה סך הכול פחמת הסידן!
מי זאת אדל? על מה היא מתבססת?
אני מתבססת על 2 מטה-אנליזות שהתפרסמו בנושא זה לאחרונה!!! אל תפלו ברשתם של תעשיות הפארמה ותוספי התזונה וכמובן הרוקחים!
אדל,
כדי לבסס המלצה תזונתית על 2 מטאנליזות מתוך מחקרים רבים, צריך להיות דיאטן מוסמך. המטאנליזות לא כוללות המלצות תזונתיות. תואילי לציין היכן ומתי פורסמו, ומה שמותיהם של מחברי המטאנליזות.
כמו כן, מה מקצועך ותחום מומחיותך?
שנה טובה.
אלעד
דבריה של אדל מגוחכים וחסרי אחריות. במקום לציין מה מקצועה ועל איזה בסיס מחקרי היא - אדם שאינו חושף את זהותו והכשרתו המקצועית - מרשה לעצמה לכתוב דברים שרק אנשי מקצוע מוסמכים לעסוק בהם, היא מקפידה להעלים את מקצועה, מחד, ולהעלים מאידך את מקורותיה המדעיים באמצעות התבססות על מאמר עיתונאי, שפורסם בעיתון יומי ולא בכתב עת מדעי, שנכתב ע"י סטודנטית לתואר שני, שאף היא לא גילתה באופן ברור את מקורותיה, אלא כתבה רק שמות כתבי עת, ולפעמים שם של חוקר, אך לא שמות המאמרים ומתי פורסמו - העלמה המונעת אפשרות הוגנת להתייחס למקורות הללו. היא מתיימרת להבין טו
אדל,
מאחר שקבעת קביעה רפואית, המנוגדת להנחיות הקיימות, כאשר קביעתך מסתמכת על מאמר אחד ומתעלמת מעשרות מאמרים אחרים באותו נושא, חובתך האתית להציג את מקצועך ומומחיותך, דבר שהתחמקת ממנו. לעומתך, גולשים שבסה"כ שואלים ומתעניינים, אך לא מתיימרים לקבוע קביעות רפואיות, ואני ביניהם, כמובן פטורים מחובה כנ"ל.
לגופו של עניין, יש מחקרים רבים לכאן ולכאן, ורק אנשי מקצוע מוסמכים לשקלל את המידע, להמליץ או לקבוע הלכה. מאמר אחד אינו שקול כנגד מאמרים מדעיים רבים אחרים שפורסמו בכתבי עת מכובדים, וכנגד הנחיות תזונתיות של גורמים מוסמכים בארץ ובעולם, שמ
אלעד 5 , אני נהנית מתפישת הנושא ומהחקר שלך ומחזקת את ידיך .
רואה צורך להוסיף:
רפואה אינה מדע מדוייק , תחום תוספי התזונה הוא תחום יחסית חדש ועדיין רב הנסתר בו .
אנו תמיד מתייחסים למידע הקיים היום ומודעים לאפשרות שבעתיד יתבררו דברים חדשים .
המלצות תזונתיות למניעה ולטיפול במחלות אינן תוצאה של המטה אנליזה האחרונה שהתפרסמה .
ככלל, למטה אנליזות חסרונות מוכרים ובעיקר העובדה שמחקרים הכלולים בהן אינם תמיד מחקרים ישירים , כוללים מסקנות שהתבררו שלא בניסיון קליני מבוקר ומתוכנן . מאידך הם משקפים מחקרים מגוונים , לעיתים מקצווי עולם ש
חברים קראתי את כל התגובות שלכם והכל מאד מבלבל אותי כאזרחית מהשורה.
יש פה אשת מקצוע אחת והיא מנהלת הפורום. תנו לה את הכבוד הראוי לה. אם יש לכם השגות שתפו כמובן אבל איך אני אמורה לדעת מאיזה טעם אתם כותבים ומאיזה אינטרס כשאתם מנפקים פה מידע על גבי מידע מאחורי זהות בדויה? זה מלחיץ!
אז אם ניסיתם משהו על עצמכם ואתם מספרים על זה בבחינת "אמת דיברתי" - יופי. ואם לא אז בבקשה אל תבלבלו פה.
תודה, שירן
לא אשת מקצוע. מתמודדת עם אוסטיאופורוזיס
אדל,
כוונותיך הובנו, הנושא מוצה ללא צורך בהמשך הדיון.
מודה לכל חברי הפורום על ההשתתפות הערה והתורמת
רק בריאות
רונית
מג"ר רונית מינקוב - רוקחת קלינית
שפר שרותי פרמקולוגיה ורפואה בע"מ
ייעוץ רוקחי קליני משולב - תרופות, תוספי תזונה והרגלי חיים
קורסים מוכרים לגמול השתלמות
098995187 0528803696 [email protected]
שלום,
במאמר "תם עידן הסידן" טוען המחבר, על סמך מחקרים שפורסמו בכתבי עת חשובים, שתוספי סידן יוצרים הסתיידות בכליות, בכבד ובעורקים, בין השאר, ובכך הם מתקשרים לסיכון מוגבר למחלות הקשורות במערכות אלה.
אבקש התייחסותך.
בברכה, אלעד
שלום לך
אינני יודעת באיזה מאמר מדובר, אבל אתייחס באופן כללי לחולים עם אי ספיקת כליות קיימת, הנזקקים לעיתים לטיפול בתכשירי סידן. בעבר נתנו כמויות גדולות של כדורי סידן כ"קושרי זרחן" שמטרתם להפחית את רמת הזרחן בדם, שמצטברת בשל אי ספיקת הכליות. עם השנים ראו כי הסידן שנתנו, נקשר לזרחן והקומפלכסים האלו שוקעים בדפנות כלי דם לאיברים שונים, וכן במפרקים, עצמות, מתחת לעור ועוד, וגורמים לסיבוכים, עם תחלואה מוגברת, בעיקר לבבית. לכן, היום ההנחיות מגבילות את מינון הסידן וכיום ישנם תכשירים אחרים שניתנים להורדת הזרחן בדם, שאינם מכילים סידן.
באנשים ללא מ
האם זה נכון שלאחרונה התברר כי הנזק לבריאות בצריכת תוספי סידן גדול מתועלתם, ולכן רצוי להסתפק בתזונה מאוזנת ולא לצרוך אותם? אלעד
שלום רב,
השבוע, התפרסמה כתבה ב"הארץ" בנושא.
נראה שההמלצות שהיו עד כה, לא ממש הוכיחו את עצמן כמונעות שברים, ונמצאו מחקרים בודדים שאף הצביעו על כך שתוספת סידן מעלה סיכון לשברים.
לכתבה הקלק כאן
עדין לא ראיתי תגובות של מערכת הבריאות שלנו על המחקרים האלה.
בברכה,
סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
שלום רב,
לאחר ששמעתי אתמול את הרצאתה של פרופ' איש שלום, מומחית לאוסטאופורוזיס, נראה שאפשר להסתכל על הנתונים שבמחקר גם אחרת.
לדבריהם נצפתה ירידה של 11% בשברים מכל הסוגים. פרופ' איש שלום, טוענת שזהו מספר מכובד, ושאם היתה זו תרופה אונקולוגית, היו משבחים אותה על 11% ריפוי, ולכן, לדבריה, אי אפשר לזלזל בתפקידו של הסידן ולבטל אותו כמו שנעשה במחקר.
מניסיון אישי תוספי סידן(טאמס) שלקחתי לצרבת ,גרמו לי להסתידויות בגידים עורקים ומסתמים, יש עוד מחקרים חדשים וכולם אומרים שתוספי סידן מסוכנים ולא ממש מועילים, אם כבר סידן זה צריך להיות עם נבחרת שלמה של תוספים שתבטיח ספיגה במקומות הנכונים, מגנזיום ןיטמין די בורון ועוד כדאי יעוץ מקצועי בנידון, תוסף סידן סולו מסוכן ולא מועיל
לצערי, לא מצאתי מידע רוקחי על המוצרים שהזכרת, אלא רק מידע פרסומי.
בשום מקום אין התיחסות ליעילות המוצרים, ולכן כנראה שתצטרך לבדוק בעצמך.
במוצר הראשון לא הצלחתי למצוא את רשימת המרכיבים בשום מקום.
במוצר השני מצאתי שמכיל גליצרין, סורביטול וקסיליטול, שהם מרכיבים סוכריים צמיגים.
תוכל להשוות בין המוצרים באתרי בתי מרקחת שבהם ניתן לרכוש אותם באינטרנט.
ההשוואה היא לפי המחיר בלבד:
הראשון ג'ל כאן ובצורת מי פה כאן
השני כאן
מידע נוסף על תרופות ויובש בפה תוכל למצוא בשאלות שנשאלו כאן באתר "כמוני" בנושא "יובש בפה" ונמצאות בקי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו