אני כבר כל כך עמוק בתוך היער הזה שאני כבר משתגעת, ניסיתי למצוא את הדרך בחזרה כל כך הרבה פעמים אבל כל פעם לשווא. ככה אני מרגישה, החיים שלי נעים מאכזבה לאכזבה. אני כל כך רגילה ליפול ושניה אחר כך אני שוב על הרגליים, אז אנשים חושבים שאני חזקה, אבל האמת שזה פשוט נהפך להרגל.
אני זוכרת את עצמי עם כל כך הרבה חלומות, הייתי שאפתנית כל כך, האמנתי שאני יכולה לעשות הכל, חשבתי שאני באמת חכמה.
אני עדיין חושבת שאני חכמה יותר מאחרים אבל בחברה אין לי אישיות ואין לי ערך עצמי, אני מתכווצת. לא סומכת על עצמי, על הדברים שאני אומרת או עושה וזה מחסום עצום ב