הקהילות שלי
לא בטוח מה קורה לי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
סימה לבני אני רוקחת יועצת. וזהו עיסוקי העיקרי היום. משנת 2010 אני מנהלת את "המרכז לייעוץ תרופתי אישי" שנותן מענה לאנשים שמטופלים בתרופות ותוספים רבים ויש להם שאלות או חששות מבעיות שנובעות מתרופות. ב 2016 פרסמתי וב 2021 עדכנתי את הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". שנים רבות עסקתי בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים לרופאים ולרוקחים בקופות החולים ובבתי החולים כרוקחת בחברת "זיעור". קודם לכן נהלתי את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". למידע נוסף הכנסו לאתר של המרכז לייעוץ תרופתי אישי, https://mypharmacist.co.il/מומחה כמוני · 11.6.2017שלום רב,
בבדיקה במיקרומדקס, לא מצאתי דיווחים על אינטרקציות בין התרופות שציינת.
חשוב לציין שלרמוטיב Hypericum יש בעייה עם דברי מזון שמכילים טיראמין, וצריך להמנע מהם בתקופת הטיפול.
מזון שמכיל טיראמין כולל יין, ביצים, גבינות מיושנות ועוד.
רשימה מלאה יותר תוכל לקבל בויקיפדיה בערך "מעכבי מונואמין אוקסידז" ראה כאן.
לעלון לצרכן של רמוטיב הקלק כאן.
המלצתי היא לשתף את הרופאה שלך בתוספים שהינך לוקח, אם זה לא הגיע ממנה, כי היא יכולה להנחות אותך אולי שלא לקחת אותם אם לא מתאימים למצבך הקליני.
אם זה כן הגיע ממנה, כלומר היא ציידה אותך במרשמים לכל התכשירי
-
Edit תודה רבה על תגובתך , שאלתי על הדברים האלו מכיוון שעל הרמוטיב רשום לא לשלב עם תוספי מזון ועל האבקת חלבון רשום לא לשלב עם תרופות מרשם כל זה בהמלצה כמובן , עכשיו אני קצת מבולבל , הרופאה ציידה אותה רק ברמוטיב את כל השאר אני הוספתי .
-
Edit
סימה לבני אני רוקחת יועצת. וזהו עיסוקי העיקרי היום. משנת 2010 אני מנהלת את "המרכז לייעוץ תרופתי אישי" שנותן מענה לאנשים שמטופלים בתרופות ותוספים רבים ויש להם שאלות או חששות מבעיות שנובעות מתרופות. ב 2016 פרסמתי וב 2021 עדכנתי את הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". שנים רבות עסקתי בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים לרופאים ולרוקחים בקופות החולים ובבתי החולים כרוקחת בחברת "זיעור". קודם לכן נהלתי את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". למידע נוסף הכנסו לאתר של המרכז לייעוץ תרופתי אישי, https://mypharmacist.co.il/מומחה כמוני · 12.6.2017שלום רב,
אם כך, השאלה המתבקשת היא האם התוספים באמת נחוצים?
כי אם הנך נמצא בטיפול רפואי, אזי חשוב שהרופאה שלך תהיה בתמונה, ואולי היא תציע לך פתרונות יותר טובים ומתאימים למצבך...
בברכה,
סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 20.5.2017עומר יקר, קראתי את הפוסט הקודם וגם את הנוכחי. נשמע שאתה סובל מחרדה גדולה, בדבריך נשמע חשש שמא תאבד את עצמך לתרופות, שהן ישתלטו עלייך. אכן לתרופות יש תופעות לוואי, האפשרות להפסיק תמיד תהיה שמורה לך. אתה מדווח על שיפור אז ממה אתה כ"כ חושש. מה הכי גרוע שיכול לקרות? אני מבין שאתה חושש מפסיכיאטר, אתה יכול להסביר מדוע? מה הוא עשוי לגלות? -
Edit היי טל , אני מרגיש שפסיכיאטר זה כבד לי מדי , מבחינת התרופות אני לא רוצה לפתח תלות ואז לשקוע באיזשהו דיכאון עמוק ברגע שאפסיק כמו שקראתי המון באינטרנט , ואני מרגיש מהרגע שלקחתי את הרמוטיב כמו מין אדישות יתר כזאת ואני לא ממש אוהב את זה , עכשיו אני באמת לא יודע מה זאת ההרגשה הזאת שתפסה אותי לפני שנתיים וחצי ונמשכת עד היום , אולי אני אנסה לקחת ויטמנים שאני מניח שחסרים לי בגוף ואולי הם בעצם משפיעים על ההרגשה שלי , בנוסף שקלתי לעשות טיפול cbt ואני בטיפול כרגע של ביופידבק שאני מאוד מקווה שיעזור , בסה"כ אין לי חרדות , יש לי לחצים מדברים מסוימי -
Edit ??? -
Edit אני בולעת כדורים , שלושה סוגים כבר 4 שנים. הצילו את חיי! ואני הייתי נגד. מכל הסיבות שאתה מונה. היום אני לאחר הפחתה בתרופות, מה שמחזיר את האתגר התפקודי. ויודע מה? אני לא בטוחה שזה שווה את זה. כשאני בתוך הדיכאון והחרדה זאת לא אני. אז במקום שהפחתה בתרופות תקרב אותי חזרה לאני הבסיסי שלי היא רק מרחיקה. האני הזה התכסה בעננות של דכאון וחרדה כבר לפני שנים. אני לא יודעת אם הוא יחזור בלי תרופות. מה שאני יודעת בוודאות זה שעם התרופות אני יותר "אני" מבלעדיהן. ואחרי ניסוי ותעיה עלינו ( אני והפסיכאטר) על מינון שיש לו כל כך מעט תופעות לוואי, ש -
Edit יש ככ הרבה פנים לכאן ולכאן. אבל תראה שמטפלים בדרך כלל יצדדו בך עם הכדורים, ומטופלים יהיו אמביוולנטיים. אני אישית מנסה כעת להיגמל מטיפול תרופתי של שנים וזה נורא נורא קשה. נוםר כתבה חכם בעיניי - מי יותר אני, ... עם הדיכאון שבלי התרופות או עלהיפך... קשה לדעת. רק כן חשוב שתדע שגם לדעתי כמו דעתה של נופר, טל, אתה טועה, זה לא כאילו נשארת תמיד אפשרות בחירה בקלות, ופשוט אפשר להפסיק. זה כל מיני חומרים שמשחקים לך במוח, ודוםמין דמופמין, אף אחד לא יודע בדיוק איך משפיע כל דבר, ולרוב גם לא מיידעים אותך ביסורי הגמיה. , -
Edit כך שלדתי טוב שאתה מנסה דרכים אחרות שכוללות מאמץ שלך ונתכוונננות ונסיונות מודעים תודעתיים, וטוב שאתה נשמר מהכדורים. מה שברור שאם אלה פועלים עליך ככה, אולי הם לא האופציה המיטבית ואולי כדאי ללכת לפסיכיאטר ממש טוב ומשקיען שיעזור לך להגיע לתרופה שתהיה יותר מדוויקת?... בהצלחהועדכן -
Edit מתנצלת על שגיאות הכתיב -
Edit היי נופר ומופי , קודם כל תודה על תגובתכן , אתחיל בזה שאאחל לכן בריאות הנפש שזה הדבר לדעתי הכי חשוב בחיים ושתדעו רק אושר ודברים טובים . לגבי הכדורים אני ממש לא נגד אני פשוט חושש מאוד , אני לא רוצה לפתח את אותה התלות שדיברת עליה(נופר) , אני מסתכל על עצמי ואומר פעם הייתי בטוח שאני אדם מאוד חזק ולא חשבתי שאוכל להגיע למצב שאני בדכאון למרות שנראה לי שהגוף שלי פשוט נתון בלחץ נפשי מתמשך שכתוצאה מכך גם הגיע הדיכאון , אני מאוד מנסה לעשות שינויים בחיים כגון : תזונה נכונה , כושר וכו' אבל עדיין לא מרגיש כמו פעם ואם להגיד את האמת אני לא חושב ש -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 10.6.2017עומר יקר. מקווה שהצלחת להגיע להחלטה שהכי נכונה לך בנוגע לטיפול התרופתי. חייבת להדגיש שכל גוף מגיב אחרת לתרופות וישנם אלו שכלל לא סובלים מתופעות לוואי והתוצאות מצוינות. חשוב לזכור שאיש לא מחייב אותך לקחת טיפול תרופתי לכל החיים..... לעיתים די להיעזר בהם לתקופה - לעמוד על הרגליים, להתחזק ואז להפסיק, אציין שלפי המחקרים הטיפול היעיל ביותר הוא זה המשלב את התרופתי והנפשי. איש מאיתנו איננו שש לקחת טיפול תרופתי אבל יש לשקול בכובד ראש את המחיר של המתמודדות עם דיכאון והנזקים המשניים של חוויה זו מול תועלת אפשרית מטיפול תרופתי. מה דעתך? -
Edit היי אורית , ברור שאני מעדיף את ההרגשה הטובה מאשר להמשיך עם הדיכאון הלא ברור הזה , אני מנסה למצוא את הדרך להחזיר את השלווה לנפש שלי לא תיארתי לעצמי שזה כל כך קשה , כאילו לא משנה מה אתה עושה ההרגשה נשארת אותו הדבר =/ -
Edit היי שיר , אכן אני עושה מאמצים למרות שמאוד קשה לי למצוא את האנרגיה בשביל זה ואני דיי מאבד תקווה ברמה שאני לא רואה כיוון התקדמות עדיין המחשבות של מה קורה לי בגוף רצות ואיך זה שכולם מסביבי מנהלים אורח חיים רגיל ואיך יש להם את האנרגיה ואיך הם צוחקים ככה בזמן שאני משדר כלפי חוץ הכל בסדר אבל בפנים מתחולל אצלי בלאגן לא נורמלי וזה מתבטא במצבים שקשה לי מאוד לנהל שיחות עם אנשים ואיך שמישהו מדבר איתי אני עושה הכל כדי לצאת מהשיחה ולשקוע לתוך הפלאפון מאז מתמיד הייתי דיי חסר ביטחון עם אנשים אז בתקופה הזאת הרבה יותר ובלימודים אני לא מצליח להיות -
Edit יכול להיות , אבל הרצון לשפר את איכות החיים נבע מכך שבוקר בהיר אחד הרגשתי נורא כמו שמעולם לא הרגשתי ומאז זה נמשך . -
Edit זה התחיל בהתקף חרדה לפני שלוש שנים ומאז השתנו חיי בערך , התחילו לרוץ לי סרטים בראש מה קורה לי ומאז זה נמשך עד היום , וההרגשה הפנימית היא סוג של לא נקייה כזאת , אני עדיין מתפקד הולך ללימודים ולעבודה אבל כאילו לא מתרגש כבר משום דבר ולא נהנה מדברים שפעם מאוד נהניתי מהם וזה מרגיש לי שהגוף שלי לא ב100% , אני לוקח במשך חודש את הרמוטיב שני כדורים ביום של 250 מ"ג לפני יומיים החלטתי להפסיק כי לא הרגשתי איזשהו שינוי , ואתמול הייתה לי נפילת מתח דכאון ותחושה רעה שלא הרגשתי מעולם ברמה שעברו לי דברים מסוימים בראש שאני לא אכנס אליהם , אז בלילה לקחתי -
Edit תודה על התגובה , מעולם לא יצא לי להיות אצל פסיכיאטר כל מה שהיה לי התייעצתי עם רופאת המשפחה שלי . -
Edit עומר. היי.צרלי לשמוע על כל הסבל. אני עצמי בתהליך גמילה מכדורים נגד דיכאון כעת. האם אתה בטיפול נפי ו או תמיכתי?... נמשע שכדאי, לא?..... -
Edit היי מופי , אני מתחיל מחר טיפול cbt שכולי תקווה שיעזור לי להפסיק את המחשבות השליליות ולצאת לדרך חדשה ונקייה , הימים האחרונים עוברים לי קשה יותר אני אוסף כוחות כל יום מחדש , מאחל לך המון הצלחה בגמילה אני באמת חושב ומקווה שזה אפשרי ללא כדורים , אם תרצי לדבר את מוזמנת בשמחה .
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
LeaveAriAlone Can you save my heavy dirty soul?חבר קהילה · 4.5.2017אתה מצליח להתרכז בלימודים? -
Edit בערך וזה גם אחרי שאני שותה כמה כוסות קפה במהלך היום בשביל שתהיה לי קצת אנרגיה בגוף -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 8.5.2017שלום לך יקר. חשוב להבין על רקע מה פרצה החרדה הזו אצלך?, בכל מקרה אתה מתאר סבל רב וממושך. אין שום סיבה או הצדקה לכך. חרדה כמו דיכאון הינן מחלות שדורשות טיפול. החדשות הטובות הן שיש כזה טיפול. גש לפסיכיאטר ובמקביל פנה לטיפול נפשי . התוצאות יופיעו מהר. מבטיחה. מה דעתך? -
Edit קודם כל תודה על ההתעניינות שלכם זה חשוב לי , ינשוף הייתה לי התנסות עם סמים קלים לא מעבר וגם היום כמובן שלא , אורית אני אגיד את האמת מאוד מאוד מלחיצה אותי המילה פסיכיאטר אבל אני באמת אובד עצות חשבתי לנסות כדורים לתקופה מסוימת אבל אני בכלל לא בטוח בזה אבל אני מאוד רוצה לחזור לאני של פעם , מה גרם לחרדות אני באמת לא יודע זה פשוט תקף אותי במיטה מיד אחרי משמרת לילה אמנם מאז כבר בקושי יש חרדות אבל עדיין ההרגשה הפנימית שלי היא לא אותה הרגשה שהייתה .