היי רציתי להתייעץ.אני מחפשת מקום לטפל באזור הצפון עדיף אבל לא ממש מכירה מקומות חוץ מרמב"ם ואנע רוצה למצוא מקום טיפול,אני מעל גיל 18. ממליצים למ הרבה על בית שיקומי אבל אני פחות רוצה אצ זה ורוצה אולי מסגרת אבל פחות בית שיקומי,יש המלצות למישהו על מקום טיפול ופיתרונות אחרים שהם לא בית שיקומי? תודה לעונים
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
טוב אז אני חולה באנורקסיה כבר המון שנים בערך 6 שנים היו תקופות טובות ופחות.אבל אני כבר כמה חודשים הגעתי להחלטה שזהו דיי אני רוצה להבריא ורוצה מחזור ושיהיו לי ילדים ולהתקדם בחיים ולא להיות ככה תקועה בהפרעה הנוראית הזו!אז אני נלחמת בקולות הקשים שמציפים אותי ורוצים לגרום לי לחזור להפרעה ולהפסיק בשיקום אבל לא מקשיבה להם ונלחמת!ולא מוותרת ועושה תהליך עם טיפול של עלייה במשקל ושיקום בעצמי.אני אצליח גם ויבריא כי אני רוצה!!!תמשיכו להילחם אהובות זה שווה את זה!!!!❤
-
Edit לגמרי מדהימה! שיהיה המון בהצלחה ואת תצליחי!! -
Edit ואו מרשימה ומרגשת מאוד אנחנו כאן איתך חעזור ולתמוך -
Edit תודה מדהימות!מחזקות אותי המון -
Edit וחייבת לומר לך גם מהמקום של מי שכל הזמן מתלבטת בצה לבחור כל הכבוד על הבחירה -
Edit כן כל הזמן יש את ההתלבטות הזו בין הקול הבריאל לקול החולה וזה ממש קשה! -
Edit כל הכבוד אלופה!! החלטה קשה אבל בהחלט נכונה -
Edit כן זה ממש ממש קשה באמת!אבל באמת נמאס לי מהמחלה הנוראית הזו שאני מוכנה להילחם כמה שיותר! -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 8.6.2018מחזקת אותך על החלטתך ועל כוחותייך, תודה שאת משתפת פה, זה מעורר השראה לאחרות, אני בטוחה. בהצלחה. -
Edit
יוליה אני יוליה, אדם עוצמתי הרבה בזכות הפרעות האכילה שהיו לי. היום אני נשואה, אמא לשני ילדים, ואוהבת כל דבר שקשור לים ולבריאות. מלווה באהבה רבה תהליכי החלמה מהפרעות אכילה קבוצתיים ואישיים בבית ובים. יודעת כמה הטבע מאזן וכמה חשוב לבחור בסביבת אנשים מפרגנת! יש לי בלוג ב"כמוני" כבר שנים רבות, בו אני כותבת אחת לשבוע. אני יודעת שהדרך לפעמים נראית ארוכה, אך ברגע שיש מי שמאיר לנו את הדרך עם פנס או זרקור ממש גדול, היא הרבה יותר פשוטה ואפשרית! בעד שנזכור את הכלל החשוב בחיים: "ואהבת לרעך כמוך" ונזכיר לעצמנו גם: שכמונו אין עוד אף אחד :)חבר קהילה · 10.6.2018that's the spirit ! כולנו איתך! -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 10.6.2018לינה יקרה, כל כך חשוב לשמוע קול כמו שלך פה. כל כך חשוב לכולן לדעת, שכשרוצים ממש ממש חזק, זה אפשרי. בהצלחה בהמשך!! -
Edit תודה רבה לכולכם על החיזוקים והתמיכה!!! -
Edit
ננה בעיקרון שרה מיקצועי אבל כרגע בגלל ההקאות ואי אכילה אני לא יכולה לשיר אוהבת לקרוא במיוחד סיפרי שואה ועל הפרעות אכילה ממש אשמח לדבר איתכם חניחבר קהילה · 10.6.2018לין אהובה שלי!! בטוחה שתצליחי איתך תמידדד:heart: -
Edit מאמינה בך, מדהימה.. בטוחה שתצליחי:heart: -
Edit תודה אהובות אין כמוכן!❤❤
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אני כבר תקופה ארוכה של כמה שנים בנפרעה הזו הארורה האנורקסיה ששואבת אותי עמוק כל פעם מחדש!הייתי כבר ב2 אישפוזים והרבה טיפולים.באישפוז האחרון שיצאתי ממנו החלטתי שאני "בריאה" אז הפסקתי טיפולים שיצאתי והכל.ועכשיו הגעתי למצב לא טוב שוב לתחתית אז החלטתי לחזור לטיפול ומזלזלים בי שם ממש...אני כבר לא יודעת מה לעשות הם בכלל אמרו לי "לכי לאישפוז ואז חבית שיקומי"כלומר הם הרימו ידיים וגם ההורים שלי ככה מרגישה שכולם מזלזלים בי...אני באמת לא יודעת מה לעשות אוף...
-
Edit
יוליה אני יוליה, אדם עוצמתי הרבה בזכות הפרעות האכילה שהיו לי. היום אני נשואה, אמא לשני ילדים, ואוהבת כל דבר שקשור לים ולבריאות. מלווה באהבה רבה תהליכי החלמה מהפרעות אכילה קבוצתיים ואישיים בבית ובים. יודעת כמה הטבע מאזן וכמה חשוב לבחור בסביבת אנשים מפרגנת! יש לי בלוג ב"כמוני" כבר שנים רבות, בו אני כותבת אחת לשבוע. אני יודעת שהדרך לפעמים נראית ארוכה, אך ברגע שיש מי שמאיר לנו את הדרך עם פנס או זרקור ממש גדול, היא הרבה יותר פשוטה ואפשרית! בעד שנזכור את הכלל החשוב בחיים: "ואהבת לרעך כמוך" ונזכיר לעצמנו גם: שכמונו אין עוד אף אחד :)חבר קהילה · 17.4.2018דבר ראשון טוב ששיתפת. יש פה תהליך של בניית יחס אוהב כלפי עצמנו. זה התהליך. מאוד חשוב למצוא סביבה תומכת בה תרגישי שאת עטופה באהבה, בתמיכה, שאוהבים אותך. גם כך יש לנו הרבה ביקורת עצמית נכון? אז כדאי מאוד למצוא כזאת סביבה, כאלו מורי דרך שיכולים לתת לך דוגמא אישית טובה איך להיות טובים לעצמנו. את מוזמנת לקרוא בבלוג שלי על הדרך שאני עברתי ועל חשיבות הסביבה התומכת. אם תרצי עוד אכוונה אשמח לעזור. חיבוק גדול! -
Edit הי יקרה, מסכימה עם יוליה. את צריכה מקום תומך , לא מקום שמוריד אותך קשה להתמודד עם אנורקסיה לבד.. עד בלתי אפשרי. את צריכה עזרה :heart: את לא לבד אני יודעת שזה קשה, הייתי בתוך הסיוט הזה ויצאתי ממנו.. -
Edit את תתגברי, אין סיבה שלא. הייתי שנים בתוך המחלה הנוראית הזאת גם אני איבדתי כבר תקווה.. חשבתי או שהמחלה תהרוג אותי או שכל החיים הישאר במצב הזה. ובסוף יצאתי מזה כי נלחמתי חזק וכי קיבלתי עזרה. ברגע שתהיה לך עזרה ותלחמי את תצאי מזה.. :heart: -
Edit זאת הגישה הנכונה, תסכימי לקבל עזרה, תלחמי ותצאי מזה, מאמינה בך!:heart: -
Edit תודה רבה באמת! אמן -
Edit
יוליה אני יוליה, אדם עוצמתי הרבה בזכות הפרעות האכילה שהיו לי. היום אני נשואה, אמא לשני ילדים, ואוהבת כל דבר שקשור לים ולבריאות. מלווה באהבה רבה תהליכי החלמה מהפרעות אכילה קבוצתיים ואישיים בבית ובים. יודעת כמה הטבע מאזן וכמה חשוב לבחור בסביבת אנשים מפרגנת! יש לי בלוג ב"כמוני" כבר שנים רבות, בו אני כותבת אחת לשבוע. אני יודעת שהדרך לפעמים נראית ארוכה, אך ברגע שיש מי שמאיר לנו את הדרך עם פנס או זרקור ממש גדול, היא הרבה יותר פשוטה ואפשרית! בעד שנזכור את הכלל החשוב בחיים: "ואהבת לרעך כמוך" ונזכיר לעצמנו גם: שכמונו אין עוד אף אחד :)חבר קהילה · 20.4.2018לחיים נויה על המילים התומכות. אכן הצעד הראשון הוא להסכים לקבל עזרה. מה שכן, תרגישי בתוך הלב שלך מי באמת יכול לעזור לך. האינטואיציה שלך יודעת. תרגישי מי יכול להוביל אותך למצב החדש והטוב שאת רוצה להיות בו. תבחרי בחוכמה את מי שמוביל אותך. שיהיה בראש שלך. שתרגישי בנוח לשתף. ואם את צריכה כבר סביבה תומכת, תקראי בבלוג שלי על הקבוצה שאני פותחת בשבוע הבא. יכול להיות מועיל מאוד בשלב הזה להיות עם אנשים שתומכים ומעלים אותך. חביוק גדול!!
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
