יוד אוס

מה שיפה בביג דאטה (BIG DATA) זה שכמעט לכל מוזה או רגש אפשר למצוא שותפים היכן שהוא ברשת. השיר הזה יפה ומבטא בדיוק מה הרגשתי כשקמתי הבוקר. תהנו :-}

הדיכי הרגיל סגר 9 שעות עבודה לפחות לחץ 4 ילדים סגורים בבית אין עזרה בעלי חוזר מאוחר - עובד חיוני דיכאון

תמיד אני מחפשת סיבות, מחזור גורם לי לתהות למה כל החלונות בבית מסורגים. לפעמים יש טריגרים. היום אני סתם עצובה נורא, סיימתי להעמיד פנים כי הילדים כבר במיטות ובעלי לא חזר עדיין. ממש נורא. קרו לי דברים בחיים אבל לפני שנתיים. זה לא תירוץ.

אבל אני ממשיכה בשגרה למרות הכל. כנראה שאני לא כ"כ חולה . היה לי מפגש זום עם חברות אתמול, הן היו עם התינוקות שלהן וכל הלילה חלמתי חלומות זוועה על התינוקת שכמעט נולדה לי. אני מותשת.

היי כבר מזמן לא הייתי כאן מעניין אם מישהו מרגיש כמוני, כבול כמוני לכתוב מה באמת הוא מרגיש לפעמים רק בצורה אנונימית אפשר לשתף וזקוקים לשיתוף זה. אבל היכן שאנו חיים אנו לא רשאים או זכאים לזה.

שכנראה לא הייתי גרועה כמו שחשבתי , ואפילו לא רוצים שאלך. בכל פעם אני מופתעת מחדש... אבל כבר מאוחר מדי! הם הבעייתיים או אני? זה מעסיק אותי...

אני יצור מעצבן ולוקח לאנשים בעבודה זמן להבין את זה. כי בתחילה כשאני לא מכירה אנשים אני כמעט לא יוצרת אינטרקציה שלא קשורה עניינית למקצוע. אחרי שנתיים אני נפתחת ואז מתחילים לשנוא אותי. ואז אני מחליפה מקום עבודה. אני במקום העבודה הרביעי שלי עכשיו ורוצה לעזוב ולחפש עבודה חדשה כי עברו שנתיים ואני רואה את התיעוב של אנשים כלפי. אבל בן הזוג שלי נלחץ ומנסה לשדל אותי לא לעבור. חשבתי שאולי כדאי לי להתייעץ עם פסיכולוגית על זה, אבל אני כבר מטופלת בגלל סיבה אחרת. לא בטוח שיהיו לכם עצות, זה בסדר. רציתי לפרוק.

אני רוצה לסיים עם זה. רע לי אבל יש לי ילדים שאני אחראית להם. כל חיי. אני הבאתי אותם לעולם והדבר הכי רע שאעשה להם זה להעלם. הייתי אצל רופא שכבר פעם שניה גורם לי לרצות להידרס בחזרה ממנו. וחזרתי אחכ לעבודה, והייתי חייבת לשדר עסקים כרגיל. זה היה ככ קשה. ניסיתי להשתחרר - לא הצלחתי לבכות בשרותים אפילו שניסיתי. ככ גדול הדיכאון. וב5 חזרתי לילדים ושיחקתי אותה אמא רגילה ומתפקדת ודי שמחה. עכשיו הם ישנים. בא לי לפרוש עכשיו. אבל אני לא יכולה. סיוט.

חודש המודעות ללידה שקטה. פלא שאני לא מצליחה להירדם. אני מנסה לעבור ולא לנבור. פתחתי בטעות את הפייסבוק. חודש מודעות. ועברתי ריגרסיה ענקית. עבודה של שבועות הלכה לטמיון. לא חשבו שזה עלול להכאיב, כל ההצפה הזאת? תמונות של ידיים מחזיקות משפטים מטומטמים או מכאיבים. לא צריך לבקש אמפתיה ממי שלא מזיז לו או אכפת לו. כואב מספיק גם בלי שישתתפו. ולמרות שישתתפו. מה בדיוק מנסים לדרוש? הכרה? כל העולם מלא בסבל, כל אחד וסיבותיו הוא.

איבדנו אחות קטנה לפני כחצי שנה והיום לפני השינה ביקשו ממני הילדים: ספרי לנו את הסיפור "אחות קטנה". כשהם בקשו לפני חודשיים נכנסתי לסוג של מגננה אך הפעם שמעתי את עצמי עונה בכיף! ושכבנו יחד, הילדים ואני לצידם וקראנו על אחות שכמעט זכינו בה. וכל אחד מאיתנו דמיין או חלם כמה טוב היה לנו אם הייתה נולדת חיה לעולם.

היי פורום, החלטתי לקבל טיפול פסיכולוגי בגלל הלידה השקטה שקרתה לי. הייתי שנתיים אצל פסיכולוגית כשהייתי בתיכון והיא ממש עזרה לי עם חרדה חברתית. אני לא אוכל להיות מטופלת אצלה כי היא לא מטפלת בעיר שאני גרה בה. אז חשבתי שאוכל לקבל ממנה המלצה על פסיכולוגית, אם היא זוכרת אותי. שלחתי לה הודעה לפני יומיים דרך הצ'אט של פייסבוק והיא לא ענתה :-( . באמת שנעלבתי. עשיתי משהו לא מקובל כשפניתי אליה כך? זה נקרא להטריד אותה? אני פוחדת לנסות אצל מישהי לא בסגנון שיתאים לי כי לא יהיה לי אומץ לעזוב אם לא יהיה לי טוב. איך אני יכולה למצוא פסיכולוגית מתאיעוד...