גולשת

די אני חנוקה כבר!!!! אני חצי שנה בבית! לא יוצאת אין לי חברים אין לי כלום אני שולחת כל היום הודעות לאנשים "רוצים להיפגש" חלקם מסננים אותי חלקם כותבים לא יכולה כתירוץ. נמאס לי מהבדידות החונקת. אני כל היום בבית. כל היום שוכבת במיטה. או עושה הליכה לבד כל היום לבד גם בעבודה אני לבד אף אחד לא מתחבר אליי לא מציע לי לצאת וגם שאני מציעה לצאת לא רוצים נמאס לי מהחיים שלי. הכל לא טוב. התחלתי לקרוא ספר שנקרא "כוחו של הרגע הזה" שהוא מהמם אבל עדיין מרגישה ריקנות. אני כל היום לבד במיטה .. כמו חולה. נמאס לי !!! מרגישה כמו בכעוד...

נמאס לי מההתקפי צחוק שלי, מדברים איתי על דברים חשובים ואני צוחקת בלי סיבה. מרגישה משוגעת. נמאס לי זה תוקף אותי ומשתלט עליי התחלתי טיפול תרופתי וחשבתי שזה יעזור לי אבל זה לא עוזר לי בכלל. אמא שלי ביקשה שאתקשר לבריאות הנפש בשבילה והתחלתי לצחוק,היא כעסה,אמרה לכי לחדר,אין לי כוח לשטויות שלך. נמאס לי שזה קורה לי!!! לא מצליחה לתקשר עם אנשים, זה מציק לי. חברה שאלה אותי למה אני לא עוזבת את הבית, רק המחשבה על זה גרמה לי לחרדה איומה. אני לא יכולה לגור לבד במצב שלי. רע לי ממש

נמאס לי מההתקפי צחוק שלי, מדברים איתי על דברים חשובים ואני צוחקת בלי סיבה. מרגישה משוגעת. נמאס לי זה תוקף אותי ומשתלט עליי התחלתי טיפול תרופתי וחשבתי שזה יעזור לי אבל זה לא עוזר לי בכלל. אמא שלי ביקשה שאתקשר לבריאות הנפש בשבילה והתחלתי לצחוק,היא כעסה,אמרה לכי לחדר,אין לי כוח לשטויות שלך. נמאס לי שזה קורה לי!!! לא מצליחה לתקשר עם אנשים, זה מציק לי. חברה שאלה אותי למה אני לא עוזבת את הבית, רק המחשבה על זה גרמה לי לחרדה איומה. אני לא יכולה לגור לבד במצב שלי. רע לי ממש

שלום יש לי חברה , חברת ילדות. מהיסודי. היא כל הזמן יורדת עליי, היום היא שלחה לי הודעה שהיא חלמה עליי. שאלתי אותה:"מה חלמת?" היא השיבה:"חלמתי שאת לסבית גברית,שהתחלת עם שתי נשים והן התלהבו ממך חחחחחחח" והאמת היא , שאני באמת לסבית. אז למה היא כל הזמן יורדת עליי? שיתפתי אותה בזה היא אמרה שאני דוחה ומגעילה!!!! גם אותי זה מרגיז שאני לא נמשכת לגברים,לאיבר מין שלהם נגעלת ממנו אבל אין לי איך לשנות את זה,אם היה ניתוח לשנות נטיה הייתי עושה. אני מרגישה חרא מרגישה רע היא צוחקת עליי מסתלבטת עליייי אני לא יודעת מה לעשות????!?!? אעוד...

כל יום אני חופרת לבוסית שלי על מנהל שלנו שמציק לי מטריד , היא עשתה איתו שיחה אבל כלום לא השתנה. דיברתי איתה על זה עכשיו. היא כתבה לי "די אין לי כוח כבר לשמוע תלונות. את רוצה תתפטרי. אני לא אכעס" כל כך מהר מוותרת עליי?! ככה?! לא נלחמת בכלל?! אני כל כך אהבתי אותה , עשיתי בשבילה הכל , עבדתי שאני במחזור עם כאבים , הכל כדי לרצות אותה. שתאהב אותי התחננתי לפחות שתתחבר אליי כידידה. זה לא קרה לא טוב לי עם המנהל בעבודה עצמה טוב לי רק לא איתו. היא פגעה בי קשות ואני בוכה!!! אני בוכה כי הבנתי כמה לאף אחד לא אכפת ממני. מוותרים עלייעוד...

4 ימים עם הכדורים החדשים מרגישה עייפה כל הזמן לא מרגישה ממש שינוי במצב רוח בסדר אבל גם לא בדיכאון מותשת מהעבודה מהשעמום יש לי מחשבות על ילדים על זה שאני לא חושבת שאצליח להיות אמא בעתיד זה מעסיק אולי הרבה נושא האימהות כי אני בחברה של הורים תמיד ..... מפחיד אותי לחשוב על זה על היריון אני חושבת שאני אתעלף באמצע ההיריון !!! או בלידה עצמה מהפחד שאראה את התינוק כי הוא יוצא מוזר מלא דם... לא יודעת מה לעשות.. איך להפסיק להיות לחוצה????? כרגע אני רווקה בת 24 לסבית. אשמח לעצות

חזרתי משיעור שחייה, פעם ראשונה היה לי מאוד כייף בהתחלה חרדה אבל כשנכנסתי למים הרגשתי איך הפחד מתפוגג לאט לאט .... וזה היה ממש כייף.

זאת תקופה כזאת, שהכל רועד. אמא חולה,בחרדה,מפוחדת. ואני?-אני עם החרדות , הדכאונות,הבכי,והכדורים. כמה שאני שונאת לקחת כדורים פסיכיאטריים,רק כדי לחייך. הם מסממים אותי גורמים לכל הרעש מסביב לשקט. שקט כזה קסום! שאני רק רוצה להישאר בו לנצח. הלוואי יכולתי להרגיש את אותו אפקט,את אותה ההרגשה של הניתוק ללא כדורים. אולי יום אחד אצליח... אני לא מרימה ידיים,עוד לא,עוד מוקדם מדי... אני רוצה עוד להספיק לעשות דברים... אני מתה מפחד הפחד עוצר אותי מלנסוע לטיולים, מללמוד תעודה, אני אפילו לא יודעת מה ללמוד, כי אין לי בגרות,ולא בא לי להשלים עוד...

זאת תקופה כזאת, שהכל רועד. אמא חולה,בחרדה,מפוחדת. ואני?-אני עם החרדות , הדכאונות,הבכי,והכדורים. כמה שאני שונאת לקחת כדורים פסיכיאטריים,רק כדי לחייך. הם מסממים אותי גורמים לכל הרעש מסביב לשקט. שקט כזה קסום! שאני רק רוצה להישאר בו לנצח. הלוואי יכולתי להרגיש את אותו אפקט,את אותה ההרגשה של הניתוק ללא כדורים. אולי יום אחד אצליח... אני לא מרימה ידיים,עוד לא,עוד מוקדם מדי... אני רוצה עוד להספיק לעשות דברים... אני מתה מפחד הפחד עוצר אותי מלנסוע לטיולים, מללמוד תעודה, אני אפילו לא יודעת מה ללמוד, כי אין לי בגרות,ולא בא לי להשליםעוד...

אני רוצה לשוחח בצ'אט והוא לא עובד... :/ לא נרדמת כי הקאתי ושלשלתי יש לי וירוס..

היום התחלתי טיפול תרופתי אני מתחרטת שאני לוקחת את זה למה אני צריכה להיות מכורה לזה? למה אני לא יכולה לבד בלי זה??? אני לא מצליחה להיות שמחה תמיד בלי הכדורים? ממש מעצבן אותי!!!!!!!!!!!

מישהו לדבר איתו?