אני בתקופה של חידושים בחיי, מעבר לאיזור אחר בארץ, לפני לימודים אקדמאיים הכל מלהיב ויפה אבל....
אני מתמודדת עם בדידות שלא חוויתי עדיין.
אני באיזור שהאנשים חדשים , אין לי עבודה (בחיפושים, על סף ייאוש) אני לבד עם כלב , מזל שיש בעל חיים סיבה לצאת מהדירה.
אבל כל היציאות הן לבד, היכרות עם האיזור לבד הכל לבד. בדידות נוראית.
הייתי אמיצה וביקשתי מחברה שתבוא אליי אבל גם זה לא יצא לפועל, מרגישה אכזבה, אם זה היה הפוך הייתי מגיעה אליה למרות הכל אבל זה לא הפוך.
אני לא יודעת מה לעשות, אני קרובה לוותר על הלימודים, על האיזור החדש ופשוט לחזור למוכ
הנה עוד יום כזה, יום שבו הכל רע, שלילי, אין חשק, אין כוח, אין מוטיבציה לעשות משהו.
המצב בעולם לא מוסיף, הקורונה לא תורמת לשקט הנפשי שלי.
אני מרגישה כל כך בודדה, מתמודדת לבד עם כל השיט הזה, לא מאפשרת לאחרים באמת להיכנס פנימה ולנסות לעזור.
כל כך לבד, כל כך מיואשת, לא יודעת מה לעשות.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו