מישהי מכירה במקרה מאמנת כושר שהיא מבינה את העניין של הפרעות אכילה? אני פשוט רוצה להתאמן פעם בשבוע כדי לחזור להזיז את הגוף ואני אשמח למאמנת שגם מבינה הפרעות אכילה ולא סתם מאמנת שאולי תתקשה להבין או להכיל את הקושי
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מישהי הייתה במרפאה במרכז רעות ויכולה לומר אם זה עזר לה?
אני כבר כמה שנים עם הפרעות אכילה שהתחילו מרזון הפכו לבולמוסים והקאות, אני אמורה מחר להתחיל טיפול אבל כמובן שאני אנטי, אני כאילו לא רוצה לשחרר את המחלה או מה שזה לא יהיה כמה שזה עושה לי רע אני כאילו עושה לעצמי רע יותר כמו הרס עצמי, כל היום עסוקה בהשוואות ומושבתת בבית בדיכאון לא יוצאת כל היום בחדר מישהי חוותה את זה ויודעת מה אפשר לעשות כדי לצאת מהאנטי ובאמת לרצות לעזור לעצמי? כי מרוב שהתרגלתי להיות במצב הזה אני לא רואה את עצמי במצב אחר...
-
Edit בהצלחה! -
Edit אגם זה מקום טוב ומקצועי מאוד. התחושות שלך הן טבעיות ומאפיינות את הפרעת האכילה. ניתנה לך הזדמנות פז להיות חלק מאחד המקומות הטובים בארץ ונראה לי שיהיה הכי טוב אם תדברי על אותן תחושות אנטי עם המטפלים באגם ותנסו יחד להבין איך ניתן, למרות אותם רגשות שליליים, להפיק את המירב מהטיפול. בתור צוות מאוד מקצועי, נראה לי שהם יעריכו את הכנות ויכולו לעזור לך. -
Edit
דנה צינמן ליטרט פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.מנהל קהילה · 30.12.2019יקירה, זה באמת לגמרי טבעי לחוש כך, ביחד עם הסבל שהפרעת האכילה מביאה, יש גם הרבה פחד להיפרד ממנה, פחד לעזוב מקום מוכר ובטוח, פחד משינוי שכרגע הוא בלתי ידוע, ועוד. אני מציעה לך לא להיבהל מהתחושה הזאת או לנסות לשנות אותה, אלא בעיקר להבין שהיא חלק בלתי נפרד מהתהליך, להתחיל את הטיפול, גם אם זה בחוסר חשק, והרבה פעמים התחושות כבר משתנות במהלך הדרך. שיהיה בהצלחה! -
Edit היי זה שוב אני, התחלתי טיפול באגם אכן מקום מדהים ומטפלים מדהימים, אבל לא מרגישה שזה עוזר לי, המצב אף החמיר ממש הבולמיה התפתחה שם יותר, הייאוש גדל והצוות לא ממש מצליח להבין על איפה זה עומד ולמה, מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ואני ממש מתוסכלת, גם ממש קשה לי עם הגוף וללכת לשם כל יום וחשבתי בעצמי כבר ללכת לאשפוז מלא בתל השומר, לפחות שקצת יעזרו לי להפסיק את הסיפטומים לתקופה אולי זה גם ייתן לי מוטיבציה להמשיך טיפול יום.. מישהי יודעת איך כותבים מכתב לתל השומר ומה צריך להיות בו, ולאיזה מייל/ כתובת? תודה על העזרה❤️ -
Edit זה הקטע.. שאין לי ממש אורח חיים אני הייתי לפני אגם כל היום בבית ועכשיו זה ללכת לאגם לחזור הבייתה הבולמיה תוקפת ושוב אותו דבר ביום שאחרי, אני מודעת לעובדה שזה תהליך ארוך אבל אני חושבת שגם אני רוצה וחייבת להתאפס מבחינת סיפטומים כי אני באמת סובלת מהם וזה מקשה עלי בכלל להבין מה הגורמים למחלה שלי וכו -
Edit לוקח חודשים עד שהטיפול הפסיכולוגי מתחיל לפתור את הבעיות. מתקשה מאוד להאמין בתהליך אינטנסיבי ומהיר, תקחי לעצמך שנתיים בנחת להחלים. אפשר להמשיך לעבוד, ללמוד ולהתחתן, לא סותר!!!! וגם אם לוקח טיפה יותר לא נורא- הרי לא לנצח תלכי לשם יום יום, תמצאי טיפול שמעודד אותך ומאפשר לך להתנהל ולהנות מהחיים שעבורם את נלחמת
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו