שאיפה

אחרי תקופה ארוכה שלא עבדתי, התחלתי עבודה במשרה חלקית. וחוזרת לתקופה ההיא שעבדתי בה ימים ארוכים, בלי אוכל, בלי לצאת לשרותים, לפעמים בלי לשבת. בתקופה שלא עבדתי התחלתי בטיפול אצל דיאטנית, והטיפול הפסיכולוגי הפך להיות יותר משמעותי. ועדיין עכשו החזרה לעבודה קשה כל כך. מרגישה שלא מסוגלת לשום דבר חוץ מלעבוד. לא יכולה לדאוג לכלום, הכל מלחיץ כל כך שלא חושבת. לא רוצה לדעת מה קורה איתי. אין לי כוח לדבר עם חברות שלא לחשוב על כלום. בלי כוחות לטפל בשום דבר נוסף. כמו אוכל. ובלי סבלנות לחשוב.

בערך שבועיים יותר טובים, שטיפה חזר לי התאבון וחזרתי כמעט לכל התפריט. ואפילו קצת גיוונתי. וכמה שזה הבהיל אותי איכשהו הצלחתי להמשיך עם זה, כי הבנתי שלהתנגד לזה יהיה פחות יעיל... אבל יכול להיות שהבהלה כן עשתה משהו... ומרגישה שהולכת שוב אחורה. שוב לא בא לי כלום, שוב מסתבכת. לא מבינה מה קורה לי. אבל כבר רוצה יותר מהחיים שניסיתי לדמיין שאוכל לחיות. אבל שוב גם דופקת אותם, לא מבינה.

חולה כבר כמה ימים, וזה קרה בדיוק אחרי שניסיתי לחזור לתפריט, ואחרי שנדהמתי לראות את בגדי החורף משנה שעברה עלי. ויום אחד הספקתי לאכול ואז עלה לי החום ורק ישנה, קצת שותה. אוף.

האם יכול להיות, שתנועות ברגליים לאורך כל היום, התנועעות אפילו לא מורגשת, מביאים לירידה במשקל?

בקרוב ייערך ארוע משפחתי, שאשתתף בו. את בני המשפחה לא פגשתי חודשים ארוכים וחלקם גם שנים. יש למישהו כאן עצה או רעיון איך להתכונן? אני נורא לחוצה מלראות אותם בכלל, קשה לי לפגוש אותם. כל מפגש בעבר גרר תגובה די קשה אחר כך. אני חוששת מהתגובה שלהם לירידה במשקל, זה גורם לי להתבייש עוד יותר בגוף שלי, ובזה שלא ירדתי קודם. ואמא שלי מסוגלת לנדנד לי לאכול בצורה שתגרום לי לצאת מהכלים לגמרי. אף אחד שם לא יודע כלום עלי ועל החיים שלי. אשמח לקבל עזרה, אני לחוצה, ומפחדת, ולא רוצה ללכת אחורה...

 למה נראה לי שרק אני נכנסת יותר ויותר עמוק לחור השחור הזה?
מאז שקלטתי על עצמי את ההפרעה אני מרגישה שכמה התנהגויות הוקצנו וגם בחשיבה משהו התקבע.
אפילו שהייתי כמה שנים עם ההפרעה בלי לטפל...
יש כזה מצב? שההגדרה של ההפרעה עושה לי יותר להזדהות איתה? מקבעת את המצב?

ירדתי במשקל, בלי צמצומים, ואפילו עם הפחתה של פעילות גופנית. הדיאטנית הוסיפה לי בתפריט. וזה נורא קשה לי. עד היום הסברתי לעצמי שמה שאני אוכלת זה בשביל לתת לגוף את הערכים שהוא צריך, דברים בריאים. ועכשו כל המטרה שלה זה המשקל!!! הקלוריות!!! ואני רחוקה מאד מתת משקל, אז מה הלחץ?