אני כבר חודש ויומיים ללא סיגריות, ועדיין סובלת מתופעות פיזיות של הגוף וזה בנוסף לדיכאון.
התופעות הפיזיות ממש מעיקות.
הדיכאון , לפחות נראה לי שזה דיכאון, אני לרב במיטה מול טלויזיה. לא מרגישה שצריכה את הסיגריה בגלל הקפה, או בגלל אחרי האוכל, יש סיגריות בבית כל הזמן והן "לא מדברות אלי או איתי" , לא מפריעים לי המעשנים בסביבתי. מה שמפריע זה התופעות, כאבי מפרקים דומים לכאבי שפעת (יותר חלשים משפעת) ואני לא חולה. סחרורים קלים מדי פעם, קושי ממשי בלהתרקז (עובדת מהבית) כמעט ולא מצליחה לעבוד. נמצאת בסוג של ריחוף. אציין שעישנתי 40 שנים. ניסיתי
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי אלה, ברוכה הבאה. אני מצטרפת למה שכתבה לך דר יעל ומצטרפת לעידוד ולחיזוק, זה זמני. גם הדכדוך שמגיע עם הפסקת העישון עלול להיות סוג של תסמין גמילה. בטווח הארוך יותר משתפרת הבריאות - הגופנית וגם הנפשית... אבל חשוב מאוד לנסות למצוא דברים קטנים שאת יכולה לעשות כדי לעזור לקושי לעבור יותר מהר. פעילות גופנית היא בראש הרשימה ואפילו אם היא קצרה. זה הזמן להכניס לחיים במודע ובכוונה פעילות שאת אוהבת: תחביב, קריאה, מוזיקה, זמן איכות עם מישהו שיקר לך, זמן איכות עם עצמך, לבשל משהו שאת אוהבת. צריך להזכיר לעצמינו בתקופה הזאת שלאחר הגמילה - שיש דברים י
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו