שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

ויק5

ויק5

חבר קהילה
הצטרפתי ב־ 17/02/12

בלוגים שמעניינים אותי

ויק5
היי קוראים לי ויק אני בת 22, מאובחנת בט.נ קרוב ל4 שנים. אני מאוד מאוד רוצה להכניס פעילות גופנית לשגרה, אך מוצאת את זה קצת קשה. הרבה פעמים בזמן האימון אני מרגישה חולשה/סחרחורת/חוסר יכולת להמשיך/לעיתים אפילו בחילה, בעיקר בסיבולת לב ריאה. (קצת כמו נפילת סוכר אך גם אחרי אכילת תמר זה לא עובר)רק אחריי מנוחה קצרה אני מרגישה שאני יכולה להמשיך אך כל פעם צריכה להפסיק למנוחה. זה גורם לי להרגיש רע שאני לא יכולה להתאמן כרגיל ואפילו עושה לי אנטי כי אני לא רוצה להרגיש לא טוב פיזית אז נורא קשה להתמיד.האם זה קורה גם לכם? אשמח לטיפים שעזרו לכם להתמיד ב
  • User Avatar
    9 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
ויק5
LDN
http://www.lowdosenaltrexone.org/ldn_and_ms.htm לאחרונה אני נתקלת בזה המון ולא מצליחה להתעלם.מישהו משתמש?או יכול להרחיב לי קצת על הנושא?תודה
  • User Avatar
    1 תגובה

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
ויק5
אני מטופלת בזריקה חצי שנה וזה רק נהיה לי יותר ויותר קשה.בהתחלה האחות הנחמדה של חברת התרופות הייתה באה אליי הביתה ועושה לי אבל היא יכלה לבוא רק בבוקר וזה היה הורס לי את כל היום.אז עברתי למרפאת אחיות מכבי ועשיתי בערב.שזה היה יותר סביל אבל עדיין נורא.איך מתמודדים עם תופעות הלוואי הכואבות,עם הזריקה עצמה?איך עוזרים את האומץ להזריק לעצמך?כי כרגע אני מרגישה מאוד מוגבלת. תודה לעונים.
  • User Avatar
    7 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
ויק5

אני ויק עוד מעט בת 20.לפני כשנה גילו לי טרשת נפוצה.מאז אני לא אותו בנאדם.לאט לאט התחלתי להתרחק מהרבה אנשים שהכרתי,כיום אני לא מדברת עם הרבה מהם.הייתי מתקלטת בברים ואני ממש לא מסוגלת לעשות זאת יותר,רק המחשבה עושה לי צמרמורת.אני לא מרגישה שיש לי מה לתרום לכל הסמול טוקינג הזה והמחלה זה הדבר שהכי מעסיק אותי מאז שגילו אותה.בחודש האחרון חוויתי לפחות 3 התקפי חרדה חריפים ואני לא יודעת כלכך איך לאכול את זה.פשוט נשכבתי על הרצפה או כיסיתי את הפרצוף והגוף עם קפוצון.מעולם לא הייתי בנאדם של לבד תמיד הייתי מאוד פעילה עם הרבה חברים,ואני מרגישה שהט

  • User Avatar
    1 תגובה

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק