חדר חשוך ב12 בצהריים. קבור במיטה. מדמיין שזהו קבר של עפר, שם אולי הדיכאון יעזוב.. מטופל בשיחות וכדורים, מחכה שהמינון ישפיע ובנתיים קובר את הראש בכרית. אין תקווה כשיש דיכאון, רק יאוש, עמוק ובלתי נסבל. מתפקד במינימום, מנסה לא להכביד על הסביבה. הכל סהכ בסדר אני אומר, בצדק. אבל בפנים הכל אכול חומצה, הרוס ומרוטש. אדמה חרוכה שהשאיר הדיכאון. מחכה כבר לניצן הירוק שיציץ, שיגדל לעץ בריא שעליו אוכל לטפס, לראות את השמיים התכולים, להרגיש את הרוח ולהיזכר שפעם היה דיכאון והוא היה עקשן ככ.
בדיכאון קשה מנסה איכשהו לתפקד. לא יכול להרשות לעצמי הפסקה כי עובר דירה שבוע הבא. מצד שני לא מסוגל לצאת מהמיטה. רק מפנטז איך לסיים הכל.
רק רוצה לשתף להוציא קצת מזה החוצה
-
8 תגובות
זאת המחשבה על הסבל של המשפחה.. אני בדיכאון קשה. אני עובר דירה שבוע הבא ולא מסוגל לצאת מהמיטה להתחיל לארוז ולארגן.. מחר נפגש עם הפסיכאטר שלי ונראה מה לשנות בתרופות. בנתיים ממש מיואש ופשוט נורא רציתי לשתף בלי להדאיג בני משפחה. אז תודה.
-
4 תגובות