היי6

• ההרגשה הזאת שכולם הלכו לישון ואת כאילו לבד בלילה בבית ואין אף אחד שיכול להפריע לך אז את נשארת ערה כבר

  בכוונה רק בישביל השקט הנפשי הזה שאין אף אחד שיכול להפריע לך באמצע וזה רק אתה עם עצמך.

אז בתחילת השנה עברתי ניתוח,

זה היה ניתוח יחסית מסובך ועשיתי אותו בגרמניה,

עכשיו תחשבו שזה היה בתחילת שנת הלימודים (בחודש נובמבר) והייתי צריכה לעזוב את כל החיים שלי ולטוס לגרמניה.

חודשיים לפני הניתוח הייתי כולי בחרדות, עכשיו הקטע המפתיע שזה לא היה בחרדות של מה יקרה עם הניתוח ישתבש, זה היה חרדות של מה יקרה למצב החברתי שלי כשאחזור לארץ.

חודש לפני הניתוח אני הרגשתי שאני כבר לא מפחדת למות, שאין לי בעיה אם משהו ישתבש ואני אמות, הרגשתי שזה בסדר אם זה יקרה וזה בסדר אם זה לא. אז ניצלתי את החודש של לפני הניתוח שלי לעשות את כל מה שאי פעם רציתי לעשות

היי

אז קרה משהו בתחילת מאי עכשיו אף אחד לא יודע כי אני לא מרגישה שאני יכולה לסמוך על אף אחד כרגע,

אם אספר להורים שלי אני פשוט לא חושבת שהם יבינו ואני מרגישה שאין לי באמת מה לעשות חוץ מלשמור את זה אצלי,

עכשיו אני גם לא יכולה לספר את זה לפסיכולגית שלי, 

אני צריכה לספר להורים שלי? פשוט קשה לי לשמור את זה ואני לא יודעת מה לעשות