למסור
להימסר
לנוע
בתוך המרחב האינסופי הזה
בין ייאוש
בין חידלון
לבין אור
לבין גאולה
להיאחז באהבה
עד שיכולו כל הקוצים
עד שהלב יחזור לפעום
פעימות תינוק
להמתין
עד שהרוח תבוא ותלטף
אולי תישא אותי בכנפיה
למקום שליו יותר
היי
אני אפרת
ויש לי התקפי חרדה
לפני חודשיים היה לי את ההתקף הראשון
וזה מפחיד
וחדש
וזר
אבל אני קוראת על זה
ומטפלת בזה
ואני אהיה בסדר
אני יודעת
אני מתחילה להבין את זה
להבין איך זה חלק ממני
ואיך לקבל את זה
ואני רוצה תמיד לזכור
שגם כשנראה לי שהעולם הולך להיגמר
ואני רוצה שהכל ייגמר
שגם כשאני לא מצליחה לנשום
ולהפסיק לרעוד
זה בסדר
זה יעבור
ואני אחזור לחייך
ולרקוד
ולצחוק
ולשמוח
ולהסתכל על העולם הזה שאני כל כך אוהבת
על העצים והשמים
על כלבים
על ילדים
על אנשים
על אבא ואמא שלי
על החברות שלי
על המשפחה שלי
כי זה עובר
ואני מחייכת עכשיו
?❤️
חודש אלול
חודש של התחלות
חודש של חזרה בתשובה
חודש של התמודדות
חודש שמתחילים להרגיש מעט קרירות
וזה נחמד בסך הכל
זה מורכב מהצד השני
ואיך שאלוקים דאג לי
איך שהכל מתהפך ומשתנה
ואיך האינטואיציה תמיד מדברת
לדברר רגשות זה תכונה
משהו נרכש שפשר ללמוד
כי אז מה אם אף אחד לא לימד אותי
אני אלמד בעצמי
כמו לרכב על אופניים
וזה קצת קוץ כמו לצחצח שיניים
אבל זה חיוני וזה ללמוד בריאות
חלק מלהיות גדול
לא מספיק לדעת להגיד מי אני
אלא גם מה אני מרגיש, מה אני צריך
לא כדאי למהר את זה
זה סבבה גם לאט
זה סבבה להיות
כי עכשיו אני לומדת
עכשיו אני פנויה
ולאבא
רק תדע
שאני רוצה לחזור הביתה
להרגי
ללכת לפסיכולוג
זה לא רק לשבת בכורסא שלו במשך שעה
ולשתף את חוויות השבוע
זה לא רק לשמוע שאתה טוב
גם כשאתה מרגיש רע
זה גם לחייך באמצע יום חיוך ענקי
כי הבנת מה בדיוק עבר עלייך ואיך ולמה
זה גם להיות מוצפים פתאום באחרי צהריים
כי נזכרת ברגעים שתמיד הדחקת
זה גם שהיא אומרת לך שהישתנת
כי אתה מסוגל להיות שם, אתה יכול
זה גם להסתכל על הרגע הזה ולהתרגש
כי גדלת, ממש ואתה כבר לא בורח
כי להיות בטיפול זה תהליך
לגעת בפצעים ישנים
להניח רטיות
לבכות
להירגע
להיכנס לפחד
להרגיש בטוח
להיות
וליצור רגעים מתוקים כאלה
שרק הפסיכולוג שלך ואתה תבינו אותם
-
1 תגובה
כי אני רוצה מעצמי יותר
לא לברוח לתוך ערימה של סרטים
ולא להיות מכורה
ותלויה באינטרנט
אולי זה סתם כי אני מרדנית
ששונאת מסגרות
ודברים שכובלים אותי
החיים מוזרים
אני מוזרה
כמו פאזל
עם כל כך הרבה חלקים
שאני לא מצליחה להרכיב לתמונה אחת הגיונית
והכל מעורבב
וחסר משמעות
לפעמים זה כואב
להרגיש שונה
לאחרונה אני מוצפת
המוח שלי מעלה לי דברים מהניינטיז של עצמי
כן זה משפט חדש
אני לא תמיד יודעת מי אני
או אפילו מה עושה לי טוב
מעט מאד דברים יציבים
כי כשאתה מוזר
ושונה
אתה כל הזמן בודק ומשווה את עצמך לאחרים
וזה מתיש
הידיעה הזאת שאתה לא טוב מספיק
ואפילו רע
אז נכון שגדלתי בתוך מש
-
3 תגובות
נמאס לי מאנשים מניפולטיביים
הם רעים
וגורמים לי להרגיש חרא עם עצמי
כי לא, אני לא אמורה להתנצל ולא אמורה להחניק את הדעות והצרכים שלי בגלל שהם חושבים אחרת
אני מפחדת מאותם אנשים
ולא רק כי אני מפחדת להפוך להיות כמותם
אלא כי הם מאיימים עליי, ועל המקומות החלשים שבי שהם אלופים בלזהות ולהשתמש בם.
אז אם הייתי יכולה, לשנות משהו קטן בעצמי ובאנושות
הייתי משנה את אותה תכונה, המניפולטיבית
-
1 תגובה
וזה ברור
שאני רוצה את זה שוב
כי אני חסרה
ולזה אני רגילה
כי אהבה חולה
זו לא רק מנגינה
ונורמאליזציה אולי תיהיה לי בעולם הבא
אז
בוהה בתמונה שלך
של מי שהכרתי
של מי שהכאיב לי
וכמה השתנה מאז
וכמה השתניתי
אז איך
איך זה עדיין שורף
ועדיין מדמם
ודוקר
וכמה שיגידו שזו לא אשמתי
אני עדיין חושבת על האם
אם לא הייתי שותה
ואם לא הייתי משחררת שליטה
אולי הייתי יכולה להסתכל במראה
ולאהוב את עצמי ככה, עירומה
ולא להתגעגע לריח
ולקול
ולא לפחד לתת למחשבות לשוטט
שמא תיפתח דלת מכאיבה
כי אז לא היתה באה חרדה
ופריזמה היתה רק פזילה
ואז לא הייתי מי שאני עכשיו
לרע
ולטוב
כי יש טוב
אמנם הכאב עדי
-
2 תגובות
אני תמיד מתרגשת כשיש לי יומולדת
גם כשאין עוגה ובלונים ואנשים
כי תמיד יש לי ירח מלא בשמים
וזה רק אני הוא ואלוקים
רוקדים לנו עם הכוכבים
היומולדת הזה הוא כזה מיוחד
ולא רק כי החלפתי ספרה
אלא כי השנה הזו שעברה
היתה כל כך מלאה
היתה מלאה בכאב ובחרדה
היתה מלאה בריקודים וחגיגות
הלילות האלה
שאיבדתי נשימה מרוב בכי
שהכל סגר עליי
והעולם הרגיש לי כאויב
שלשום דבר לא היתה משמעות
ורק חיכיתי לשינה שתבוא
הימים האלה
שהלב שלי התפוצץ מהתרגשות
שרקדתי שעות עד שהזעתי
שצחקתי כל כך חזק שכאבה לי הבטן
גדלתי כל כך בשנה הזו
הפכתי לבנאדם
שמכיר את עצמו הרבה יותר
שיודע מה הוא שונא
ומה הוא
-
3 תגובות
רוב השעות שנשארו
היו מלאות חרדה
ברוב הימים שלי ברחו
הייתי ערה אבל ישנה
ברוב הרוחות שהרעידו את החדר
הייתי כולי סערה
ומה שנותר לבסוף מהשבר
ברוב המקרים נותרה דמעה
ברוב הפגיעות ופרצי הפחד
אני זוכרת נשימה מרעידה
ברוב הקרירות וסופות הגשם
בסוף היום התכרבלתי חזרה
ברוב השירים
עוד זוכרת מרגוע
פלסטרים רכים וביטוי לדממה
ברוב הדמעות השתקפות החדר
כמו העולם נשרף לי בשניה
פזמון
יש ימים שנשארו והם כולם בחיוכים ואהבה
ויש שעות שמלאות לי רק בצחקוקים וחוויה
ורוב הזמן אני מוגנת, ורוקדת ושמחה
ואם זה כך
ואם אחרת
אני ילדה שלך
פזמון טיוטה
יש ימים שנשארו והם רבים והם בעשי
-
1 תגובה
היי
אני בת 19 ולפני חצי שנה אובחנתי כחרדתית, חרדות חברתיות ואישיות
הפסיכיאטר ששאבחן הציע טיפול פסיכולוגי ורק לפני שבועיים מצאתי משהי שהתחברתי אליה והתחלתי ועד כה זה עוזר
נכון לעכשיו אני לא יכולה לחשוב על לנהל מערכת יחסים בלי שהמוח שלי יתמלא בחרדות ובדימוי עצמי נמוך ושלא נדבר על עבודה במשרד ובניית קריירה כי אני אפחד מידי להתנהל עם בוסים מעליי
קיצור החיים של הגדולים מפחיד לי תצורה
השאלה שלי אם חרדות זה דבר שעובר?
אם אני אחווה טיפול טוב?
תודה☺️
-
20 תגובות