פיון

שלום, אני בצה"ל כרגע וזה רואה קב"ן מדי פעם. בקיצור אני כבר הרבה זמן חותך וזה ולא רוצה עוד אבל אני לא יכול להפסיק כל כך... אני לא רוצה לעשות את זה אבל אני אוהב את זה... קשה לי להסביר קצת את כל זה. אני כאילו אוהב לראות את החתכים בידיים גם עכשיו כאילו אני אוהב לראות שיש לי את הפסים האלה בידיים אבל אני לא רוצה להמשיך לעשות את זה כי אני יודע שזה רק עושה לי יותר גרוע והכל. 

אני כאילו אוהב לראות שאני פוגע אבל אני לא רוצה לעשות את זה. יש רעיון למה אני יכול לעשות? להיעזר באנשים זה לא כל כך אופציה גם כן יש לי בעיית אמונה ואני לא יכול לסמוך על אף

לפני כמה ימים הכניסו אותי למיון הפסיכאטרי המפקד שלי ועוד חייל בגלל איזה פרוטוקול שהיה להם אחרי שיחה שהייתה לי במייל של ער"ן (יצרו קשר עם המפקד שלי וכו ולקחו אותי למיון). יש לי תור לקב"ן עכשיו בקרוב ואמרו לי שאני צריך להיות בגימלים עד התור. רציתי לשאול אנשים אם יש רעיון למה יהיה לי בקב"ן? אני לחוץ מהפגישה עם הקב"ן אני לא רוצה שיוציאו אותי מהצבא אני מפחד לשתף. גם אפילו אם יתנו לי לחזור, איך אני אמור לחזור לקשר שהיה לי איתם לפני זה עכשיו כשהם יודעים הכל? תודה