הילדה האשמה

אין לי כח יותר החיים האלה עלו לי לקודקוד אני לא מסוגלת יותר אני רוצה לסיים עם זה כבר אבל אני לא מבינה מה אני ממשיכה בכלל? למה אני נותנת לעצמי להפגע פעם אחר פעם,  זה מרגיש לי מיותר נמאס לי ובא לי לסיים עם זה כבר לא יודעת מה לעשות

היי

אני מאושפזת במחלקה להפרעות אכילה כבר יותר מחצי שנה , בדכאון כבר כמה שנים , חוויתי אובדנות בכמה שלבים בחיים , אבל עכשיו משום מה אני מרגישה שאני צריכה כבר לעשות משהו ולא להמשיך לחיות. מכיוון שאני מאושפזת בגלל אנורקסיה ,                                         ( שזה גם סוג של אובדנות ),ובגלל שעוד מעט אני אמורה להשתחרר לאשפוז יום ואני אצטרך לחיות בבית , ואחרי שחוויתי פגיעה מינית מתוך המשפחה וגם אני לא מתאימה למשפחה מכמה סיבות, אני לא יודעת מה לעשות, מצידי אחרי שאני יוצאת ממסגרת של אשפוז שאני מחויבת לא לעשות שום דבר ולא לפגוע בעצמי אפי

זה חיים נוראיים בא לי להתאבד ולסיים עם זה

המצב שלי זבל בזבל , אין לי כח יותר באשפוז הזה 

אני עם אנורקסיה אשפוז בהפרעות אכילה, פגיעה עצמית , לאחר פגיעה מינית מאח קיצר חרא של חיים 

אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כואב לי הלב ,הוא לא מכיל את כל הכאב ואת כל הסבל , בא לי להתאבד ולסיים את הסיוט הזה ,הוטרדתי מינית מאח שלי , כמעט אונס ורע לי לחשוב שעכשיו ההורים שלי כועסים עליו (הם רוצים לעזור לו ע"י טיפול ) כולם מנסים לגרום לי לכעוס עליו ,וקשה לי ע"י אני מרגישה אשמה נוראית על זה שסיפרתי לפסיכולוגית, אגב ספרתי את זה אחרי שאני בעצמי הפסקתי את זה כי זה התחיל להתדרדר , ולא משנה שזה היה ב