אני רוצה להתאבד אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני שאנת את עצמי יותר על זה ומרגישה אגוייסטית
אני מרגישה נורא, אני כל פעם חושבת שיצאתי מזה ואז מגלה שיש עוד שלב והוא יותר קשה, אני כבר התחלתי להרגיש טוב, שבוע שלא בכיתי/קרסתי אבל זה לא הולך לשום מקום, התחושות האלה. אני מרגישה כמו ביניין גבוה ודק, הכל טוב ויפה עד שמילה של מישהו מהמשפחה, שינוי בבית ספר, תנודה חברתית או מחשבה שעלתה לי לראש לגרע והכל קורס ושוב צריך לבנות מחדש. לפעמים זה רק כמה קומות ואז לא קשה לתקן ולצאת מזה אבל לא תמיד.
-
1 תגובה
אין קהילה מדויקת לזה אז אני כותבת את זה איפה שנראה לי הכי קרוב לנושא, עד לפני כמה חודשים אולי הרגשתי בודדה, לא הייתי מסופקת מהחיים שלי או ששאנתי את עצמי אבל עכשיו המצב שונה, אני לבד חברות עזבו אותי ואני באמת לבד ומעבר לזה שהתחושה הזאת קשה היא קשה אפילו יותר כשאני לא רגילה אליה, אני לא זוכרת שאי פעם הרגשתי ככה, תמיד הייתי מוקפת חברים ועכשיו הם פחתו משמעותית זה קל וכיף לעבור מאפס לשש אבל לא בחזרה, אני מוצאת את עצמי בסיטואציות לבד מה שלא קרה לי קודם וזה מאוד קשה לי
-
1 תגובה
אין קהילה מדויקת לזה אז אני כותבת את זה איפה שנראה לי הכי קרוב לנושא, עד לפני כמה חודשים אולי הרגשתי בודדה, לא הייתי מסופקת מהחיים שלי או ששאנתי את עצמי אבל עכשיו המצב שונה, אני לבד חברות עזבו אותי ואני באמת לבד ומעבר לזה שהתחושה הזאת קשה היא קשה אפילו יותר כשאני לא רגילה אליה, אני לא זוכרת שאי פעם הרגשתי ככה, תמיד הייתי מוקפת חברים ועכשיו הם פחתו משמעותית זה קל וכיף לעבור מאפס לשש אבל לא בחזרה, אני מוצאת את עצמי בסיטואציות לבד מה שלא קרה לי קודם וזה מאוד קשה לי
-
3 תגובות
-