מצבי הנפשי כבר תקופה מאוד ארוכה לא טוב והוא נהיה גרוע מיום ליום
זה מתחיל ממחשבות יתר שלא פוסקות ואז חרדות שלא פוסקות ואז לחץ מלצאת לבחוץ לא פוסק ועוד ועוד דברים
כל דבר שאני אוהב לעשות כבר לא אותו דבר
אין לי תיאבון כל כך
אני מרגיש הרבה פעמים שאין לי מטרה בחיים האלה וכדו
אני לא מצליח לחיות את חיי כמו שחייתי פעם
פעם הייתי מאושר לא היה לי איכפת מה חושבים עליי הייתי עושה מה שבאלי בלי דאגות בלי צרות רק חברים כדורגל וכיף
והיום הכל שונה,אני לא מפסיק לחשוב על איך שאני נראה ,מה חושבים עליי,מבחנים בגרויות,וכדו..
אין לי כוח לכלום אפילו לא ללבכות
🫂
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי אחי
שתדע אני מרגיש אותך לגמרי
אני במצב זהה לגמרי כמו שלך
אני מבין את ההרגשה שהכול סוגר עליך ואתה מרגיש שאתה מאבד את עצמך ומתרחק מהחיוך ומהאנשים
אבל ברגעים האלה אתה דווקא הכי לומד מי אתה
אתה נהיה עמוק
ואתה מפתח את עצמך ומחזק את עצמך
אתה רק צריך להאמין שזה זמני ושתצא מזה יותר חזק
יש סיבה שבאנגלית קוראים לדיכאון depression (deep rest)
זה קורה כשהנפש שלך לא יכולה לאכול יותר את המצב הקיים
תהיה חזק אחי
בסוף כולנו נצא מזה חזקים יותר!
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום לך יקר, אני שומעת את המצוקה הקשה שבה אתה נמצא. יותר מכל אתה מתאר תמונה שבה "איבדת" את עצמך - אותו אני שפעם נהנה מהחיים והדברים זרמו לו הפך את עורו והפך לסובל, לאדם שחווה תקיעות ונמנע כמעט מכל תחומי החיים בשל פחד ותחושה לא טובה.
החדשות הטובות הן שלא באמת "איבדת" את עצמך.... זה כמו שלא רואים את השמש כי יש ענננים אבל השמש עדיין שם. אצלך העננים הם כפי הנראה דיכאון....וכאשר קיים דחכאון הדבר דומה לחבישת משקפיים עם עדשות כהות - לא חשוב מה בחוץ עדיין הכל נראה כהה, חשוך ולפעמים לא ברור.
אז איך מנקים את עדשות הנפש? 1. לא נשארים עם זה לבד
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו