תמרה 82

לילה טוב ,

אני בת 33 ולפני שאפרט את שאלתי אני רוצה להדגיש (בעקבות תגובות של פסיכולוגים בפורומים אחרים) אני לא נרקומנית, לא מאובחנת בהפרעות נפשיות (חוץ מדיכאון קליני) ולא זו לא בדיחה רעה , אני באמת צריכה עזרה במשך תקופה מאד ארוכה קורה לי שאני מתעוררת באמצע הלילה בתחושה פיסית מאד חזקה שזוחל לי משהו על הגוף אני מזנקת מהמיטה מדליקה את האור ובמשך חצי שעה מחפשת את הג'וק שבגגלו התעוררתי והרגשתי זוחל על הרגל שלי או על היד , קורה לפעמים שאני יושבת מול המחשב או שוכבת במיטה עם ספר ומרגישה משהו זוחל לי מתחת לעור התחושה תמיד באזור הרגליים למטה

התייעצות של 5 שניות שכנראה לא יובילו לפתרונות אבל להוריד קצת מהמועקה , אני מאוהבת כבר 3 וחצי שנים בבן אדם שטוען שאוהב אותי גם אך לא מתקרב אלי פיסית שטוען שאני חשובה ויקרה לו אך הכניס אותי לחובות כלכליים מאד קשים שאין לי מושג אך אני יוצאת מהם שאומנם במהלך השלוש שנים הפך מאדם מנוכר וקר ואנוכי (לדעתי) לבן אדם הרבה יותר מקשיב וקשוב ואכפתי אך עדיין בתור ידיד שטוען בלי סוף שאני יהיה אישתו אך עדיין בשלוש שנים שאנחנו "ביחד" מעולם לא ביקרתי בבית שלו , שנתן לי להיות בשבילו גלגל הצלה אך במקום להציל את עצמו הטביע את שנינו עכשיו במבט לאחור עם כעס

בוקר טוב , רציתי להתייעץ אני בת 32 בשלוש שנים האחרונותאני פשוט לא מצליחה לישון אני חוזרת מעבודה בסביבות השעה 7 בערב מכינה לאכול מדליקה סרט נרדמת לשעה שעה וחצי ובזה זה נגמר אני מתעוררת הכי מאוחר21:30 22:00 עושה מקלחת חמה נכנסת למיטה עם ספר ומתחילה להירדם מכבה את האור והמח נכנס לעבודה , מחשבות על עבודה מחשבות על כסף , מחשבותעל זוגיות שלא קיימת מחשבות על מחלה שאוכלת אותי מבפנים , מחשבות על אבא מבוגר ולא בריא מחשבות מחשבות מחשבות וככה זה לילה לילה כבר 3 שנים פעם היתי שמה אוזניות מפעילה מוסיקה בפול ווליום ומשתיקה את הקולות עכשיו גם זה לא ע

אולי אני צריכה להתנצל כי אני גוזלת זמן בקריאת השטויות שלי כאשר אפשר וצריך לקרוא פניות של אנשים שבאמת מחפשים פה תמיכה , אני לא מחפשת תגובות אני לא מחפשת תמיכה או הבנה אני רק משתמשת באתר הזה כיומן אישי הדף אנונימי ויכול לספוג את כל הסטיות המחלות הבעיות הדפיקות השריטות התסביכים אז נכון שאני יכולה לעלות את הכל בכתב על דף אבל יש איזשהי נחמה במחשבה שמישהו קורא את זה בכל זאת , החתכים  כבר לא עוזרים הכאב הזה בלתי נסבל פעם מראה הדם הנוזל מהרגל היה מנקז את כל הכאב לפחות לזמן קצת הכאב הפיזי בחתך היה משקיט את הקולות ומתיר אפילו עם רק לזמן קצר את

אהוב יקר שלי , למה ? למה לקחת את המעט הטוב שהיה בי לקחת ופשוט רמסת , שנתיים אתה יודע שאני אוהבת אותך שנתיים השקעתי בך את כל הלב הנפש הזמן הכסף הבריאות הקרבתי את ההורים החברים הכל ואתה פשוט הסתכלת לי בעיינים ודיברת איתי על חתונה וילדים כשידעת שזה בחיים לא יקרה אני אמרתי לך מיליון פעם אני תמיד יהיה שם בשבילך מעולם לא החזרת לי אהבה ואני לא הכרחתי אותך נסעתי איתך להורים החזקתי לך את היד כשאבא שלך נפטר ,תמכתי הקשבתי חיבקתי אהבה הגנתי נתתי בישלתי רזיתי שיניתי את כולי ואתה ראית הכל , ראית את הכאב ואת הדמעות ראית את האהבה ראית הכל ולא היה לך

אני מתנצלת מראש על אורך המכתב ואני לא באמת מצפה שמישהו יקרא את זה אבל אני חייבת להוציא את זה , אני חושבת מה לרשום אך להסביר למה כבר שנים הדמעות לא מתייבשות , למה כבר שנים היד כואבת מרוב כמה שאני רוצה וצריכה לחתוך את הוורידים אך להסביר שלקום כל בוקר זו מלחמה ואך להירדם בלילה אני לא מצליחה בכלל , אך לתאר את הקשר שלא נפרם בבטן ואך להסביר את הכאב שלא נעלם בלב אך לתאר את החלל הריק במקום שבו אמורה להיות נשמה אני יכולה לספר על אמא שהיתה חולה 5 שנים בסרטן ונפטרה כשהיתי בת 16 אני יכולה לספר על מחלה מאד קשה שהשביתה אותי לשנה שלמה ולקחה את החלום