מיה8

שלום לכולם, רציתי להתייעץ אתכן וקצת לשתף.. התחלתי השבוע להגיע לטיפול קבוצתי בהפרעות אכילה. למען האמת מאוד נמנעתי מלכתחילה מלהיכנס לטיפול מהסוג הזה, אבל לאחר שכנועים של פסיכולוגית ועובדת סוציאלית הבטחתי שאתן צ'אנס. בנתיים הגעתי למפגש אחד ומאוד לא התחברתי לקונספט. רציתי לשאול האם יש פה מישהי שטופלה באופן הזה? האם יצאתן מרוצות/חזקות מהתהליך? ולחילופין, האם יש פה מישהי שדווקא עברה טיפול אישי וממליצה/לא ממליצה? בנוסף, רציתי לשאול אם יש איזשהו ספר קריאה שמישהי מכן קראה והיא ממליצה? אני מתה לצאת מהמצב שאני נמצאת בו כבר..זה בלתי נסבל! אני מעוד...

לאחרונה אני מרגישה ממש לבד... אני מרגישה שהאנשים שהכי קרובים אליי מפחדים לגשת אליי ולדבר איתי.. לא פלא! אני לא מאשימה אותם..התגובות שלי לא הכי נחמדות וזה לא אופייני לי, אני יודעת. אבל מה לעשות?! שככה זה שכל מה שמעניין את הסביבה שלי זה המשקל..מה עם לשאול אותי סתם מה שלומי? איך הלימודים? איך אני מרגישה עם זה שיש אזעקות ביישוב שלי כל הזמן?.. לא, זה רק המשקל מעניין... הרגשתי כבר שאני מאבדת את כולם סביבי, אבל ##אני בעצם מאבדת את עצמי##. ואני לא יודעת מה לעשות. אפילו לא קיבלתי מחזור כבר כמה זמן ואני מפחדת להגיד את זה.

לפעמים אני מרגישה רע שאני כותבת פה...אני חדשה בקבוצה, וכתבתי מעט על אף שיש לי צורך להוציא קצת החוצה דברים שעוברים עליי. אני מרגישה רע מהסיבה שאני נורא מפחדת שאנחנו מורידים אחד את השני למטה במקום להעלות...אולי נותנים רעיונות גם אם אנחנו לא באמת מתכוונים לכך. וזה הדבר האחרון שארצה לעשות. בעצם-כולנו כל כך דומים. לכולנו אותם מאפיינים. אני לא יודעת אם יעזור לי להגיד מה אני מרגישה מבחינה גופנית/נפשית, אבל זה הסוד הכי גדול בחיי. א-ף אחד בעולם לא יודע...ולמען האמת-כבר נמאס לי. לפעמים אני בכלל לא רעבה, וגם אין לי זמן לכל ההתקפים המטופשים האלהעוד...

היי, שלחתי הודעה למנהלים של קהילת הפרעות אכילה לפני מ ל א זמן ולא ענו לי עדיין.. אני לא רואה את ההודעות ב"הודעות יוצאות", האם זה אומר שההודעות לא נשלחו? אני לא רוצה להיות מעצבנת אבל אני חייבת עזרה.. :/ תודה

זהו, החלטתי....זאת הפעם האחרונה!!!! הפעם האחרונה שאני מקיאה.. עכשיו אני חייבת כי הכנסתי לגוף מכל הבא ליד....ועוד אחרי ארוחת חג.. זאת כבר תהיה הפעם הרביעית היום וכבר כואב לי. אבל אני חייבת... ממחר-יום חדש. אני נגמלת! הלוואי ואצליח!

סוד כמוס שאני שומרת עליו כל כך קרוב כבר 8 שנים. אף אחד לא יודע.... אני מתמודדת עם הדבר הנוראי הזה יום-יום....כל היום. הלוואי שהייתי יכולה לספר למישהו, לדבר על הדברים, אבל אני פשוט לא מסוגלת. אף אחד לא יהיה מסוגל להכיל את הסיפור הזה, אף אחד לא מכיר אותי ככה, אף אחד לא יודע שאני יכולה להגיע לרמות גבוהות של שנאה, בחיי לא שנאתי אף אחד. אני תמיד אוהבת את כולם..באמת את כולם, מקבלת, תומכת ומקשיבה...אני שונאת רק את עצמי, את הגוף שלי ואוכל-האויב הכי גדול שלי בחיים. איך הגעתי למצב הזה? אני לא אוהבת שאנשים אומרים לי שאני אנורקסית.....אנורקסית??עוד...