כל הזמן אומרים לי "תחייכי, אנשים לא אוהבים בחורות לא חייכניות, בחורות קודרות". הם לא מבינים שאני תקועה במעגל שלא נגמר! באופיי אני בחורה חייכנית, אני אוהבת מאד לצחוק ולהצחיק, אבל זה מצב שחוזר על עצמו שוב ושוב! אני מכירה בחור, כולי חייכנית, צוחקת, מצחיקה, ואז הוא פוגע בי ואז אני שוקעת בדכאון ובחרדות ולוקח לי יותר מידי זמן לצאת מזה ולחזור לעצמי. גם אצל מבוגרים, כמו אצל ילדים, "אין אדם רע, אלא אדם שרע לו". כך אני מרגישה לגבי עצמי. פעם אהבתי אנשים, אהבתי להכיר, אהבתי לחלוק. היום אני מרגישה שאני רק רוצה להיות לבד, נדמה לי שכולם רעים, שכולם