הי כולם, אני סובלת מזה כשנה הצקות חוזרות ונשנות מאחיי. אני מדגישה שמדובר במלל בלבד, אבל אני לוקחת הכל קשה, ולא מספרת לאף אחד מה עובר עלי, אפילו לא להורים שלי.הם יודעים שעובר עלי משהו. אבל לאחרונה זה נהיה ממש בלתי נסבל! אני מתפרצת על כל אחד שמעיז לומר לי משהו. אני לא יודעת מה לעשות. אני נכנסת ממש לדכאונות אחרי כל התפרצות. הקטע הגרוע זה שזה נראה כאילו הם נהנים להציק לי ואחר כך לראות את ההצגה שאני מספקת להם.
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
דניאל איגר פסיכולוג קליני, עוסק בפסיכותרפיה ובפסיכואנליזה, חבר ועדת ההיגוי המקצועית של נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, מרצה בתכנית לפסיכותרפיה של מכון מגיד ובתכנית ההשלמה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב.מנהל קהילה · 16.9.2014שלום נשמה יפה,
מצער לשמוע שאת חווה כאלה סיוטים. לחלומות שפה משלהם, והם מבטאים דאגות ועניינים שונים שלנו שהם לרוב בלתי מודעים לנו בשעות הערות. מכיוון שאין לנו שליטה עליהם (אנחנו הרי ישנים) אין דרך מיידית לעצור תוכן כזה או אחר בתוך החלום.
על מנת להבין מעט יותר, האם את יכולה לספר מתי התחילו החלומות הללו? וגם, האם לפני שחלמת על טרוריסטים היו לך סיוטים אחרים?
-
Edit שלום נשמה יפה,
אפקטיביות של טרור הוא לא בכמות בני האדם שמצליחים הטרוריסטים אלא בהצלחתם להגיע לתודעת הציבור ולזרוע פחד ואימה. התקשורת בארץ וגם בעולם מתיחסים לפעולות טרור שבהם מתים או נפגעים בהבלטה יתרה בלי שום פרופורציה בהשוואה לארועים אחרים שבהם נהרגים אנשים לדוגמא תאונת דרכים.
בלתי נמנע שאפשרות לפגיעה בארץ מטרור מוחשית ויתכן ובתת מודע יש לך את הפחד מפגיעה שלך או משפחתך.
גם אני לא פעם מתעורר והשניות האחרונות של החלום שאני זוכר קשור לפעולת טרור ולא בהכרח דומה לאופן שבו אני נפגעתי. מה שכן הפתיעה אותי שבתקופת מלחמת צוק
-
Edit הי,
תודה לכם על התגובות, רק לראות שיש משהו שתומך בי עושה לי טוב על הלב.
אני לא יודעת ממתי התחילו הסיוטים, כנראה מאז ומתמיד הייתי טיפוס היסטרי, מאז שאני זוכרת את עצמי אני מפחדת מהחושך-ועדין, למרות שאני כבר בת 20!! לפני המלחמות באו סיוטים בתאונות דרכים. לא הייתי מסוגלת ללכת לישון כשידעתי שמישהו מחוץ לבית. כשההורים שלי היו יוצאים בערבים, הייתי מחכה בחלון עד שהייתי רואה את הרכב נכנס לחניה, והייתי רצה למיטה, עושה את עצמי ישנה.....
אני לא חושבת שאני יכולה לשלוט בחלומות שלי או מתי להתעורר מהחלום, לפעמים אני מגיעה למצבים שבהם אני מתע
-
Edit
דניאל איגר פסיכולוג קליני, עוסק בפסיכותרפיה ובפסיכואנליזה, חבר ועדת ההיגוי המקצועית של נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, מרצה בתכנית לפסיכותרפיה של מכון מגיד ובתכנית ההשלמה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב.מנהל קהילה · 22.9.2014שלום נשמה יפה,
נשמע שאת 'סוחבת' איתך שנים רבות של דאגות וחרדות כאלה, וזה באמת קשה ומכאיב. חשוב שתדעי שזה לא סתם. זאת אומרת, יש בתוכך משהו שמבקש לעצמו ביטוי ומקום בנפש, אפילו שהוא גורם לך סבל וצער.
האם ניסית פעם לטפל בזה? האם פנית פעם לפסיכולוג/ית? איני יודע באיזה אזור את גרה, אך ישנם אנשי מקצוע מורשים מתחום בריאות הנפש בכל רחבי הארץ. גם דרך קופת החולים אפשר לפנות ולבקש להיפגש עם פסיכולוגים. זה חשוב לדבר על הנושא ולפתוח אותו ולנסות להבין את הפחד הזה שמשתולל אצלך בפנים ובא לידי ביטוי בסיוטים ובדאגות האלה.

הסיטואציה שאנשים מציקים כדי לראות הצגה של הצד הנפגע מוכרת, אבל למה בעצם את לא משתפת את הורייך בקללות מצד אחיך? בכל מקרה צריך להשתדל לא לקחת ללב כי היחיד שסובל זו את.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי אסרטיבית. כשמדברים אליך לא יפה, דרשי שידברו אלייך בכבוד והתעקשי על כך עד שירפו ממך. אמרי שאינך מסכימה לקבל דיבורים כאלה, שאינם מכבדים אותך ואת הדובר ואת מצפה ממנו לשנות את אופן התייחסותו אלייך.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה לכם שהתייחסתם לפניה שלי.
אני לא יודעת מה עוצר אותי מלשתף אחרים ובעיקר את הוריי במצב הזה, אולי החשש שילגלגו שאני לוקחת הכל קשה ומה אני בכלל מתייחסת אליהם וכל מיני משפטים מהסוג הזה..
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו