מרגישה בדידות

לילה טוב לכולם,
אז ככה שבוע שעבר יצאתי בפעם הראשונה הביתה ל-24 שעות וכמובן שלא אכלתי לפי התפריט, את האנשור ברור שלא שתיתי ובעקבות זה ירדתי במשקל מה שאומר ששמו אותי בהתרעת זונדה מיידית ולא יצאתי הביתה….הכוונה בהתרעה מיידית זה אם אני לא מסיימת משו הכי קטן מהתפריט שלי אני ישר מקבלת זונדה….אז אין לי בררה השבוע אני לא מחפפת ושותה את ה-2 אנשורים המזדיינים האלה…ביום שני תהיה שקילה מקווה שיעבור בסדר ויעבירו אותי להתרעה שבועית(אם אני לא עולה חצי קילו בשבוע או יורדת אני אקבל זונדה)..ואז אני אוכל להוריד פה ושם אנשור ויש מצב מאוד גדול שאני אצא הביתה.
אני מתחילה להתייאש מהטיפול…הרבה מהיאוש שלי בא מזה שהדיאטנית המפדרת הזאת לא רוצה להוריד לי את האנשור ונורא קשה לי איתו….לפעמים אני אפילו חושבת על לשחרר את עצמי…אבל אני יודעת שזה לא יהיה חכם כי תוך חודשיים ואפילו פחות אני אחזור למה שהיתי אם לא פחות ואני אחזור שוב לאישפוז אז אני מנסה להחזיק את עצמי עד כמה שאני יכולה.
עדיין לא ישנה טוב בלילה…הרופאה נתנה לי איזה כדור…הוא לא משפיע עליי אבל תופעות הלוואי שלו משפיעות עליי טוב מאוד…עדיין בוכה הרבה…נקווה לטוב.
שיהיה לכולם שבוע מקסים ונתראה בפוסט הבא.

כ"כ עצוב לי לשמוע על מה שאת עוברת...
אני מאמינה שזה לא נעים (זאת מילה עדינה) להיות מאושפזת ועוד מהסיבה הזאת....
אני מקווה שתחזיקי מעמד...ואיכשהו תמצאי את הכוחות להגיע לכיוון ההחלמה עד כמה שאפשר....
ליבי יוצא אלייך....במיוחד שהרגשות שעולים לך...אני מאמינה...הם של איבוד שליטה ....ועצם המחלה היא לנסות לאחוז ב"שליטה"....ועכשיו לא רק שאת לא "שולטת" במה שאת אוכלת...אלא את בהשגחה צמודה...שאני מאמינה שגם גורם לך לעוד מועקה מעבר למועקה של המחלה עצמה...
אני מחזיקה לך אצבעות...ורוצה לשמוע ממך יותר על מה שאת עוברת......
אני בוכה
- 0
- שתפו
דווחוטוב לשמוע ממך,
וטוב לשמוע שאת ממשיכה לטפל בעצמך, עם כל הקושי!!
טיפול תרופתי לעיתים קרובות אינו יעיל בתת משקל,
ועל כן עם העלייה במשקל תעלה יעילותו,
והוא יוכל לסייע לך יותר עם הזמן בהתמודדות ועם החרדה.
תנסי להעזר בצוות הטיפולי שלך על מנת לעבור את השלב הככ קשה הזה של הטיפול,
תשעני על מי שניתן,
על מנת לא לנשור עכשיו מהטיפול.
עכשיו זה הכי קשה,
וסביר להניח שזה רק ילך וישתפר.
בהצלחה גדולה,
תעדכני,
מיכל
- 0
- שתפו
דווחואחת הסיבות לכך היתה נעוצה בעובדה שלא ממש הסכמתי לתהליך שעברתי שם כי פחדתי נורא נורא
היתי שם כי היה "צריך". פחדתי מכולם והרגשתי דחויה על היותי דעתנית וכאחת שלא סותמת את הפה שואלת שאלות קשות ומקבלת תחושה של "מה היא מפריעה????.!"
תנסי כשאת שם להיות שם בשביל עצמך באמת לא כי מכריחים אותך ולא כי "צריך"
אני מצטערת בדיעבד שנלחמתי בכולם ומנעתי בעדי עוד כמה שנים של החלמה שיכלו להיות מהר יותר
למרות שבמובנים מסויימים רבים אחרים אני כבר לא בזירה יותר...
השתחררתי על דעת עצמי וזאת היתה טעות אולי כן
- 0
- שתפו
דווחומשפט המפתח הוא: לא לוותר!!!!
רק עם התמדה מגיעים למטרה!
וזאת לא עוד איזושהי אנקודה, זוהי דרך חיים, והדרך היחידה להגשים מטרות :)
אז אל תוותרי...
(ממישהו שאת לא מכירה)
- 0
- שתפו
דווחו