שהפחד ייתלש

התעוררתי היום, פתחתי את התריסים, נשמתי אל תוכי את האוויר הנקי של בחוץ. 

הכנתי לי נס קפה עם חלב, עם סוכר ולא סוכרזית.
הורדתי את הפיג'מה, לבשתי חליפת טרנינג קצת יותר נחמדה וצבעונית.. 
תכננתי מה אוכל בצהריים, מה אוכל בערב, עשיתי רשימת קניות, סימסתי לאחותי
שתבוא אליי אחרי הלימודים, אעזור לה להתכונן לבגרות. קבעתי עם הפסיכיאטר
שלי למחר, אני רוצה להתחיל טיפול תרופתי. 
יש לי בעוד כשעתיים פגישה עם הפסיכולוגית, אחר כך אלך לשטוף את הרכב…
קצת לחוצה מהפגישה איתה.. בכל זאת, היא רוצה לשמוע שינוי, היא רוצה שאענה
בחיוב לפתרונות שהיא מציעה..
בכל אופן, היום התחיל נפלא.. וזה כיף כי יש לי משהו טוב לספר לה, היא קצת
יותר ריאלית ממני, והיא לא תהיה מוכנה לוותר על פתרון שיביא שינוי ארוך טווח,
ואני חושבת שגם אני לא מוכנה לוותר. את המגננות וההתנגדות אני אשאיר היום בבית,
אגיע אליה נטולת חששות. אני אומר לה את זה, שהגעתי פתוחה לגמרי, שתנצל את
ההזדמנות.. שלא תוותר לי. שלא תוותר עליי. א-נ-י לא רוצה שהיא תוותר עליי.
א-נ-י לא רוצה לוותר עליי.

צירפתי לכם שיר נחמד, שהבוקר התועררתי לצליליו. תאזינו, המילים מאוד מעודדות.

"יש לי הרגשה שמשהו טוב עומד לקרות, ינפץ את הקירות
כשהפחד ייתלש, תותחים כבדים של אש
ושמיים של צבעים, יקרעו את הגבהים
וכולם יוכלו לראות
משהו טוב עומד לקרות"