ברור לי ששום דבר ממה שאני כותב כעת לא ממש ידבר אליכם.

לכל היותר יחלוף ליד האוזן,

מודה שלא פעם גם אני נותן לזה לחלוף ליד האוזן,

ובכל זאת, מנסה.

מה כבר יכול להיות.

הגובה שלנו נמדד בסנטימטרים – 

לא מסובך – זה הגובה מתחתית כפות הרגליים עד לנקודה הכי גבוהה בגולגולת.

מכיוון והגובה לא ניתן לשליטה – לא מתעסקים איתו יותר מידי.

המשקל שלנו נמדד בקילוגרמים – 

לא מסובך – זה כל מה שיש בגוף כשעומדים על המשקל.

מכיוון והמשקל כן ניתן לשליטה – מתעסקים איתו יותר מידי.

אלוהים – בזמנו – כבר בעשרת הדיברות –

הקדיש דיבר אחד – במיוחד לנושא המשקל ובכלל לנושא הבריאות.

"כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָך" .

הרעיון היה פשוט – בכל פעם שאתה  עומד להתפרע על הצלי במקרר או הבורקס בתנור או השוקולדים שקיבלת לחג ונשבעת להעביר לגיסתך ולא עמדת בפיתוי והחבאת אותם במקום שלא תזכור איפה שמת אותם אבל אתה לא מצליח לשכוח אותם ולו לרגע קט, 

בקיצור בכל פעם שאתה עומד לבלוע כל דבר שזז (טוב, לא כל דבר שזז…), 

עשה עם עצמך חסד וכבד את אביך ואמך בכמה תפוחי אדמה מהצלי, או מהבורקיטס, ואל תתקמצן על השוקולד גם אם הוא הגיע מהולנד ועלה 50 יורו.

תאמין לי שאם לא תכבד אותם – זה יעלה לך יותר.

אם אתה לא מאמין לי – יש פה כמה אנשי מקצוע שיכולים לומר לך כמה עולה שעת טיפול.

ורוב הסיכויים ש 10 השעות הראשונות – יהיו רק להיכרות ונסיון ליצירת קשר בריא ואמין שיאפשר בכלל לטיפול להתחיל.

משקל – כל הזמן סופרים קילוגרמים  – מה קשר בכלל.

יש אנשים במשקלים גדולים מאוד – שמצבם הבריאותי מעולה,

ויש הפוך – אתם – אהובים – בהחלט מכירים את ההפוך הזה, נכון?

בגובה – אם אשים נעלי עקב – של 4 סנטימטר – אז יחד עם נעלי העקב – אהיה 172סמ.

וכשאוריד אותן – אחזור להיות 168סמ.

אגב – אם אני קצת גיבן או מרותק לכיסא גלגלים או למיטה – אז מה הגובה שלי?

לא אורך הגוף….הגובה?

ונחזור למשקל –

אם אני שוקל 108קג ועכשיו 100 גרם חומוס מהחומוסיה של מהאר ברמלה,

ועוד 2 קבאבים רומנים עם ממליגה ואקנח בפפאנש – 600 גרם הכל ביחד,

ומהרפסודיה הרומנית ביפו – אמשיך ללה גופרה ואתנחל על וופל בלגי – 200 גרם,

ונגיד שאתמול הייתי בפינגוין בנהריה – שם אכלתי שניצל נהרייני טיפוסי 300 גרם,

( שניצל עוף – לא פינגוין….)   לא מצחיק – כי הבנות שלי לא רצו להגיע לשם כשאמרתי להם ששם המסעדה מעיד על מה הולכים לאכול שם…..

מה רציתי לומר – כן – אז אני אמור לשקול 109.2 קג.

כלומר אם אקיא מיד את כל מה שאכלתי – אחזור ל 108 שלי.

רק כולנו יודעים שזה לא עובד ככה 

אבל עדיין – ממשיכים לספור קילוגרמים וקלוריות.

כן – אמרתי – יודע שלא תשתנו.

אבל מקווה – אולי – 

רק אומר בוקר  טוב.

כן – ומה שמצורף – 

לשים לב – 

זה לא שלי – 

אני רק העתק הדבק –

פה למטה – 

 מה שאני רוצה לומר פה – 

זה לא בדיוק הכי קשור – אולי קצת.

מה שאני רואה כשאני מביט במשקל – 

זה בכלל לא רלוונטי – 

טוב – אולי קצת….

אבל הבעייה שלי היא המשקל הנפשי – 

והוא הרבה יותר כבד.

מצב כזה שבמקום משא ומתן עם עצמי 

יש משא ומשא.

טוב- 

צריך לזוז – המון מה להספיק היום.

יום נעים יקרים.

נכון – ערב יום הזיכרון הערב.

זה באמת אחד הימים בהם אני מנסה להנחיל לילדים את החובה לכבד והקדיש זמן ללמוד ולזכור על אלה שבמותם ציוו לנו את החיים כאן.

דבר-תורה :

רעיונות קצרים, משלים וסיפורים לפרשיות השבוע, מועדים ואירועים שונים 
מאוצרו של הרב שלמה קזיוף הלוי 

פרשת בהר 

החיסרון מאפשר לה' למלא 

המצווה המרכזית בה נפתחת פרשת השבוע היא מצוות השמיטה . מצווה האדם לנטוש את 
שדהו ולתת לעניים להנאות מיגיע כפיו הייתכ ! ?ן כל עמלי ילך לעני היכן ההיגיון ! ? ויתרה מזו 
התורה מבטיחה " : וציוויתי את ברכתי לכם…" לשם מה עושה זאת הקב ה" לא יותר פשוט 
להשאיר לי את מה ששיך לי ?
אלא ה ' רוצה לאפשר לנו ברכה ועלינו להבין שהחיסרון שיש לנו מהשנה שביעית מתמלא 
בשפע של הקב"ה העיסקה הכי משתלמת… ואיך מתמלא השפע "ע ? י הנתינה לעני מוכיח 
האדם שלכבוד ה' עשה זאת והקב"ה נותן לו בעין יפה . שלמה המלך וא מר במשלי "מלווה 
השם- חונן דל" מי יכול להיקרא מלווה להקב ?ה" זה שאינו דואג רק לעצמו ובני ביתו אלא 
חונן דל הוא מפרנס ודואג לאלו המסכנים וחסרי אמצעים והוא יכול להיות סמוך ובטוח 
שהקב"ה פורע הלוואותיו ויחזיר לו בעין יפה .
משל ליהודי עשיר ולו שלשה בנים האחד עשיר גדול והשני היה עני וחסר כל .לימים השיא 
האב העשיר את בנו השלישי בן הזקונים . שלח מכתב לבנו העשיר ובו הוא מבקש ממנו שיבוא 
לחתונה עם משפחתו ו יב קש שיביא עמו את אחיו העני ובני משפחתו עמו ". אל תפחד על 
התשלום ש ל על ות הנסיעה ובגדי החתונה " כותב האב לבנו " – שכן כל הוצאה שתוציא 
לכבודי אני אשלם לך עליה ." קרא הבן העשיר את המכתב ומיד מיהר לקנות לו ולבני 
משפחתו את הבגדים היקרים והיפים ביותר שהרי מובטח לו שיקבל החזר . ביום החתונה 
עלה הבן העשיר עם משפחתו על מרכבתו ואז נזכר באחיו העני ובמשפחתו, מיד שלח את 
אחד מעבדיו שיביא אותם ונסעו עמו לחתו . נה כאשר הגיע המרכבה לאולם השמחות יצאו 
הבן העשיר ומשפחתו לבושים כבוד והדר , האורחים עמדו בהתפעלות על רוב עושרם של האב 
והבן. והנה יוצא האח העני ובני משפחתו בלבוש בלוי וקרוע , דממה של מבוכה השתררה 
במקום. התזמורת החלה לנגן את ניגוני החתונה השמחה פרצה מכל עבר והעניין נשכח מכל 
לב מלבד אחד אשר לא שכח – האבא כמובן . לאחר שתמו ימי השמחה בא הבן העשיר לאביו 
ואמר לו שבכוונתו לחזור לעירו ו רמז לאביו שעליו לשלם לו את כל ההוצאות המרובות 
שהוציא לצורך החתונה . האב לא הבין את הרמז ונפרד יפה מבנו וברכו לשלום. לבסוף 
החליט הבן שעדיף אי נעימות של שעה קלה מאשר לספוג את הנזק הכספי ופנה לאביו ואמר 
לו ": אני מתפלא עליך אב ,א הלא אתה אמרת שתכסה לי את כל ההוצאות שאוציא לכבוד 
החתונה וכעת עושה אתה עצמך ששכחת מכל ההבטחות שהבטחת "? ענה לו אביו ": מה 
שכתבתי הוא שכל ההוצאות שתוציא לכבודי אשלם לך עליהם אך כל ההוצאות והקניות 
שעשית רק לכבוד עצמך עשית שאם לכבודי היית באמת דואג אז היית קונה את אותם 
הבגדים גם לאחיך ולמשפחתו הענייה וכיוון שלא כך נהגת מעשייך הוכיחו שלכבוד עצמך 
אתה דואג ולא לכבוד אביך ועל כבוד עצמך איני צריך לשלם לך …
הנמשל מובן מאליו , הדואג לעני מוכיח שלכבודו של ה' עושה זאת והצלחתו מובטחת … בעצם 
החיסרון מהיבול של שנת השמיטה ומהנתינה לעני פותח האדם את כיסו ה"חסר" ומאפשר 
' לה למלא אותו בשפע ברכה והצלחה