כדאי לאכול לאט – זה יותר בריא ופחות משמין

מטרת המחקר האנגלי היתה לבחון מה האפקטים אחרי הסעודה כשאוכלים לאט או כשאוכלים מהר וזאת מתוך הנחה שייתכן וקצב האכילה משפיע על בריאותנו.

עשר המשתתפות במחקר שכולן היו שמנות ובריאות נתבקשו לאכול אותה ארוחה ביום אחד לאט במשך 40 דקות וביום אחר מהר תוך עשר דקות ואחריה, בשני הימים, נבדקה אצלן הקלורימטריה (כמות החום) במשך 8 שעות.

אחרי הארוחה נבדקה במשך 4 שעות השפעת המזון על האפקט התרמי (TEF) ובדיקות דם לפני הארוחה ואחריה נעשו למדידת סוכר, רמות שומנים, אינסולין, אדיפונקטין, גרהלין, לפטין, אנדוטוקסין, והורמוני מעי ולבלב.

תאבון נמדד על ידי מדד השוואות ויזואליות ועל ידי מדידת אכילה חופשית בארוחה שאחרי ארוחת הבדיקה.

התוצאות הושוו לכל נבדקת אחרי הארוחה האיטית בהשוואה לתוצאות אחרי הארוחה המהירה.

האפקט התרמי  במשך 4 שעות היה הרבה יותר גבוה אחרי ארוחה איטית לעומת ארוחה מהירה (81 ק"ק לעומת 30 ק"ק), או 10.6% לעומת 3.9%.

הארוחה האיטית גם הורידה את רמות השומנים הלא-חיוניים (NEFA) בדם 627μmol.hr/l לעומת רמה של 769μmol.hr/l אחרי הארוחה המהירה. רמות האדיפונקטין היו גבוהות יותר אחרי הארוחה האיטית 33.4μg.hr/ml לעומת רמה של 27.3μg.hr/ml אחרי הארוחה המהירה.

נראה שאצל נשים שמנות אכילה איטית מגבירה את החום אחרי הארוחה, מאפשרת ניצול אנרגיית המזון לשימושים שונים בגוף ומפחיתה לפיכך את ההשמנה.

Clin Endocrinol (Oxf). 2014 Nov 4. Epub ahead of print

בדומה לניסוי זה, ניתן לראות בניסוי אחר שנעשה בדנמרק, איך שהות בסביבה קרה מגבירה אף היא את הצורך בחום וכך (בעזרת החלבון KLF11) מפנה הגוף יותר אנרגיה לשומן חום מהשומן הלבן ומוביל ליותר שחרור חום, הרזיה וליותר בריאות.

למתעניינים בביוכימיה, כדאי לדעת שלאחרונה התפרסם מחקר ב- Nature המראה כי גם האדנוזין מעורב בהפעלת תאי השומן החום.