אז איך זה להיות אני?

LIVE מהגוף שלי :

מרפק: "אני ברוגז עם השולחן! לא נוגע בו גם לא עם מקל סלפי!".

כף יד ימין: "לאות הזדהות עם נוער הגבעות אטפח כעת גבעה משלי , תמשיכו תמשיכו אין פה מה לראות זו בנייה חוקית, טוב לא. באישון ליל".

רגל שמאל: "אני כואבת כשדורכים עלי או סתם כשמתעוררים בבוקר. אני גם אוהבת להפתיע באמצע הלילה. כזו אני – ספונטנית! אה ורק תנסו לכלוא אותי בנעל סגורה, תראו מה אני אעשה לכם!".

רגל ימין לרגל שמאל:" פחחחח לוקחת אותך ומעלה במאה עם דלקת בגיד בצד. ממי לוקחים ביופסיה ממי? ממך? היית מתה! חוץ מזה פה הפסוריאזיס שולטטט!".

גב-תחת: "יאללה אתם כולכם פקה פקה. באים הולכים באים הולכים. מי מי כואב פה תמיד תמיד לא משנה חג, צום או שבת? קצת כבוד לפז"מ!."

מפרקי ירכיים בדואט: "הידעתם? עלינו נכתב "מחול החרבות". הכותב היה חולה שהיה מרגיש שהעצם יוצאת לו מהירך בשכיבה על הצד כמו חרב.".

צוואר: ח'ברה אין שום דבר מעניין בצד ימין, אני מסתובב רק שמאלה, תתמודדו!

מוח: ח'ברה יש גלידה.