בלוג ישראלית, כמוני- כמוך איך לעזור לאדם המתמודד עם כאב כרוני? אני לא פסיכולוגית ולא רופאה, אלא אדם רגיל מן השורה שיום אחד התברר לו כי הוא חולה במחלה כרונית, כזו שהיא פה כדי להישאר, ושאחד מביטוייה הוא כאב כרוני. השורות נכתבות מתוך המקום האישי, הפרטי, המתמודד, ומתוך היכרות קרובה ויום יומית עם אחרים במצב דומה. ותזכרו - זה עלול לקרות גם לכם.
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך אז איך זה להיות אני? דיאלוג אפשרי בין איברי הגוף שלי לו יכלו לדבר בשפת בני האדם.
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך "אבל את לא נראית חולה!" <p>לפעמים נדמה שהמוח הופך לעיסה אחת גדולה של כל ההצעות, ההערות וההמלצות הניתנות לי באופן ישיר או עקיף. חלקן ניתנות ע"י חברים, חלקן אני דגה באמצעים שונים בעצמי, חלקן מגיעות מאנשי מקצוע והרבה הרבה סתם מאנשים מתעניינים או נדחפים. אני רוצה לקוות שאני תמיד נכונה ופתוחה לשמוע ולשקול, ולפעמים גם מנסה ממש, אבל יש רגעים שכבר פשוט אין יותר מקום להכיל, אין סבלנות, הכל מתנגש וכל מה שרוצים זה - כרגיל - לנוח. איך זה מהצד שלי? הנה לקט </p>
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך אז מה אתם עושים כש.. <p> ואז, לרוב דווקא כשכואב לך, פתאום מאיפשהו את שומעת שהכל בראש. זה יכול להיות מאמר בעיתון בו מצוטט מומחה מסוים, שכנה, חבר ילדות רחוק, חברה קרובה ואפילו..המשפחה הפרטית שלך. ואז מה?</p>
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך "איני יכול עוד!" אז שלא כהרגלי שינוי הגיל הביא עמו השנה תובנות חדשות והתפכחות. סטירה חיובית אני קוראת לזה. מה קרה? מה קורה? ומה יקרה? דרושים: גורו, אמונה, דיאטן נאצי מבין עניין, מאמן כושר אותו כנ"ל ומוטיבציה. אני כבר אדאג למזג האוויר ולהתמודדות עם הכאבים :)
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך אז איך זה לעבור בדיקת MRI בעצם? בחיי אלוהים שבתוך המכונה האדירה הזו חשבתי מה אני אכתוב ואספר לכם אחרי רק כדי לא להבהל מידי או להקרע מצחוק (שזה גם אפקט של חרדה אצלי לפעמים). היה בסדר. הבדיקה מאד משונה. למי שלא עבר בדיקת MRI – הנה תקציר. מי שעבר מוזמנ/ת לדלג או להזדהות. אז ככה, מכונת MRI נראית כמו שילוב של חללית עם מנהרת זמן…
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך תסתמי את הפה! עם הראש באדמה זקוקה לפרספקטיבה מכם בבקשה; אז ככה. אני מתמודדת עם מחלה אוטואימונית כרונית הפוגעת במפרקים וברקמות חיבור בגוף. כפועל יוצא במשך 7 השנים האחרונות לא בצעתי כלל פעילות גופנית, גופי עבר מיני בדיקות-אשפוזים-תרופות וחוויות שקצרה היריעה מלהכיל וכמובן לידות. לפני פרוץ המהומות בגופי הייתי בכושר מעולה, מעולם לא שמנה (גם לא רזה שרוכית אבל שרירית ומעוצבת).…
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך "אבל אמא ישנת כבר!" איך איך מסבירים לילד קטן למה את כל כך עייפה? למה שעה אחרי שאת קמה בבוקר את לא יכולה להתכופף ולמה שעתיים אחרי את לפעמים חייבת להתמוטט למיטה שוב ? למה שוב את אחר הצהריים נבלה בתוך הבית? ולמה כל יציאה מהבית נשקלת-נמדדת-מוערכת-מכומתת. איך מבהירים לבעל שגיחה קצרה לים שוות ערך ליום שלם או למבצע צבאי – התארגנות,…
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך שחרור קיטור (פוסט שבטח אתחרט עליו) <p> בדרך כלל אני חיה עם המצב והמחלה שלי די בשלום. זה לא תמיד היה כך כמובן. הו לא! אבל היום, היום הזה, הוא אמנם נגמר אבל כמעט שבר אותי. מה לא עשיתי, מה לא ניסיתי, והכאב- הוא פה. וזה עוד לפני שביבי ניצח (שוב) בבחירות.</p>
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך בדידותו של החולה הכרוני למרחקים ואז את מגלה שהם פשוט הפסיקו לנסות להציע לך להיפגש. התייאשו. ניסו פעם, פעמיים שלוש. הרימו ידיים. ואת לא רוצה. את לא רוצה שהם יתייאשו. את לא רוצה שהם יוותרו. את רוצה שהם יבינו. את רוצה שהם יהיו שם בשבילך. אבל את לא אומרת כלום.
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך הכרוניקה הבלתי נסבלת של הכאב והנה אני שוב מגיעה לכתיבה מתוך מתקפת כאב משולבת, מהעורף ומטה ממש כל כולי. מזל שהראש והידיים עובדים. כבר לקחתי כדורים, נמרחתי בתכשירים, התפללתי לאלילים וירדתי על חצי חבילת ופלים (אל תנסו את זה בבית! כאבים זה משמין!). האם אצליח להתנסח באופן קוהרנטי ולספר לכם על חווית הביקור במרפאת כאב? השארו עימנו..
בלוג ישראלית, כמוני- כמוך מה קדם למה – הדיכאון למחלה או המחלה לדיכאון? שאלת הביצה והתרנגולת נשאלת ביתר שאת בעולם הרפואה בכלל ועולמו של החולה הכרוני בפרט; מה קדם למה? דיכאון או מצב נפשי שהובילו למצב פיזי מסוים (קרי, מחלה, תסמונת וכו) או מצב רפואי מסוים שבעקבותיו התפתח דיכאון "לגיטימי" כתגובה למצב הפיזי והקשיים המלווים אותו. בעוד שהרפואה הסינית - אחרת - אלטרנטיבית - משלימה מאמינה בקשר הדוק בין גוף - נפש (יותר מהרפואה המערבית) ודוגלת בהתפתחות מחלה כרונית/אוטואימונית כפועל יוצא של מצבים נפשיים לרוב. הרפואה המערבית הפופולארית, המוכרת לרובינו יותר, נוטה לטפל בחולים כרונים גם נגד "בעיות מצב רוח" הנילוות לכאב ולהתמודדות עם הבשורה או החיים החדשים לאור המחלה.
