לא חי, לא מת.

חיים (אולי) רק פעם אחת אך את המוות ניתן לפגוש במליון צורות, הגרועה בהן היא המוות בעודך בחיים, בעת הדיכאון והחרדה הגוף עצמו אולי חי, אך הנשמה, היא מנותקת צפה לה, לא בעולם הזה, ואינה גם בעולם הבא, אט, אט זה קורה אתה מת מבפנים, ואם משהו לא יעצר אז כלום לא ישאר.

דבר מסוכן הוא, לפחד מהחיים יותר מהמוות, ההמתנה ליום בו תרגיש טוב יותר, היא, ורק היא התקווה שמחזיקה את מי שאוחזים בו הדיכאון והחרדה בחיים.  כשהתקווה נגמרת, אז מתחיל עידן שככל הנראה לא נגמר לעולם, טוב יותר, רע יותר, לא יודע מה יותר.

אכזריות שכזו, בלתי נתפסת, מספרים שאלף מיתות הינו העונש הנוראי ביותר, ככה זה למות כל יום מחדש, משחק מרושע לצד אחד, וסיפור חיים לאחר.

אם החיים נועדו ללמד אותך משהו, אז זה שיעור שלא ישכח לעולם, אם המושג נצח קיים כנראה שלשם הוא שייך.