גם אני מתמודדת:)

טוב …. אז ממש מרגישה צורך לשתף במה שעברתי בשבועיים האחרונים….
אפשר?
מקווה שלא יהיה חופר אבל אולי יוכל גם לעזור ולתת השראה …. אבל פליז מי שקוראת אותי אז עד הסוף;)
כי ההתחלה מבאסת…
אז נכנסתי ללופ הנוראי הזה של צמצום, אכילה חסרת שליטה , נסיון לכפר , צמצום ונסיון לחזור לתלם … וצמצום…..כשמסביבי קורים דברים….והשיא היה ביום ראשון שאחרי צמצום של שישבת ניסתי לחזור ללוז … והרעב היה גדול והצלחתי להחזיק אותו ו…בערב בישלתי לעצמי לשלושת הימים שאהיה במעונות ו… התנפלתי על חצי מהכמות…. הייתי לבד בדירה ולא הצלחתי לעצור את זה … נכנסתי לשירותים ו…. ושנאתי את עצמי… והרגשתי הכי נורא בעולם …. ויצאתי להליכה כשאני בוכה בכי היסטרי ובדיוק אמא התקשרה אליי וצרחתי לה ובכיתי וכעסתי ושנאתי את עצמי "שהרסתי הכל" ואחרי הטירוף בניתי לי לוז אכילה מצומצם… רק כדי לשרוד את הימים …. ואכלתי קצת ועוד קצת וחסמתי כל תחושת רעב … והייתי חלשה ,עצובה ,עייפה ולא עניין אותי כלום… אפילו הלימודים שאני כל כך אוהבת…. וביום רביעי כבר לא היה לי כח ונשארתי בדירה ונסעתי הביתה…. ובחמישי רציתי לעצור את הטירוף אבל לא הצלחתי… ובשישי המח כבר היה מעורפל… ואכלתי קצת ועוד קצת והייתי כל כך רעבה… כל כך עייפה אבל פחדתי לאכול יותר ממה שקבעתי… פחדתי…. ואז פרסמתי פה את הפוסט הזה:
(מחקתי אותו ושמרתי אצלי ועכשיו בוחרת לשתף)

בא לי!!! בא לי לאכול !!! בא לי לטרוף את העולם!!! בא לי לשאוג מרעב!!!!

אבל לא מסוגלת….כן… אוכלת…. מנה קטנה פה , עוד פרי שם , וקרקים עם טחינה והמון ירקות כדי לסתום את הרעב…. ואני רעבההה אוף כמה רעבנ !!! אבל פוחדת… פוחדת להתנפל , פוחדת שאכילה תביא חחרטה , פוחדת שאם אוכל עכשיו אז בערב לא אהיה מסוגלת לאכול עם כולם…

והמח שלי מעורפל…. ואני רעבה …. אוףףף …. חושבת שעות אולי אוכל את זה או אולי אכניס משהו קטן אבל אסוררר כי כבר בארוחת שבת אעבור על המותר… אז אני לא יכולה לאכול עכשיו…. שוכבת במיטה עייפה ומורעבת …. שונאת את עצמי!!! אני כזו מפסידנית….

למחלה מתמכרת…  חוזרת אחורה…. איזו עלובה!!! עייפה עייפה ומרישה בפנים ריק מטורף , חוסר אונים וכעס כעס ועצב שחונקים לי את הנשמה!!!

ואז… מתוך עירפול חושים … בקשתי מאמא "אישור" לאכול שוקולד.. שתגיד לי שמותר לי … שתגיד לי שאפשר…. ולקחתי קוביה גדולה ולמרות שתכננתי לאכול רק חצי אכלתי את כולה וסלחתי לעצמי …
וזה היה טעים!!! טעים כל כך ומפנק!!!
ובערב שבת ישבתי עם כולם לסעודה ואבא חילק את החלה (והלחם של אמא זה הדבר הכי טעים בעולם שרק לאחרונה "התרתי" לעצמי לאכול במשורה… ) ואחרי שסיימתי את החתיכה ואת מנת הדג הקטנה נסיתי לנשנש ירקות אבל כל כך רציתי אוכל… אמיתי…. ולקחתי עוד חתיכה… ואמא חייכה וחיבקה ואכלתי!!! והרגשתי פתאום שקט בגוף אבל רעש מטורף בראש… ובכיתי קצת ונשמתי ודיברתי ופרקתי… ועברתי את זה!! ואני גאה בי!!!
והיום בחרתי גם !! לא לכפר יותר מידי ולנסות לאכול יותר !! כי סופו של צמצום והרעבה כבר ידוע…
וכלום לא סיפק אותי… הרעב תמיד פה… ואני עדיין רוצה לשלוט על האכילה … וזה אולי קצת רע … אבל אני גם לא רוצה להיות רעבה… וזה קצת יותר טוב:)
אני רוצה כח!!! כח להיות!!! כח לחוות!! אני רוצה לחיות!!
השבוע יש לי פגישה עם דיאטנית חדשה ואני מתפללת ומקווה שהיא תעזור לי לחזור לתלם!! יותר נכון למצא את המסלול הנכון!!
אני רוצה לתת גז!!! החיים עפים , הימים חולפים ועכשיו כשחופש חנוכה פה זו אולי הזדמנות לצאת שוב למסע והפעם להגיע למטרה!!!
מאמינה שאם אבחר בעצמי וארצה אוכל לנצח!!!!
וואו .. זה הפוסט הכי קטוע ומבולבל שלי … אבל רציתי קצת לשתף באמת בלי להסוות … פשוט לשים אותה על השולחן ולומר ש-היי יש דרך !!! קשה ,ארוכה , מעייפת ודורשת אבל בטוח בטוח שהיא משתלמת!!!