חברות צריכה אתכן

אני בקריז
כל מה שזז משגע ומרגיז
אני מתחרפנת
בוכה , צועקת , נשנקת…נחנקת!!
אתמול הייתי בתל השומר
נשבעתי שלא אחזור לשם וזה קרה דיי מהר….
הבי אמ איי נמוך ביותר
והפעם על זונדה הן לא מוכנים לוותר…
ניסיתי גם להתקבל לרעות
אבל התברר שזו הייתה חתיכת שטות
הפסיכיאטר צחק עליי בפנים….
במשקל כזה אין מצב שאנחנו מקבלים..
תעלי עוד שמונה קילו לפחות…
ואני לא יודעת אם לצחוק או לבכות!!!
ומאז…. כל ארוחה היא מלחמה כפולה
היא באה וזקפה ראש…. המחלה!!!
למה להתאמץ תקצצי עוד קצת פה וטיפה שם
שתגיעי לאישפוז במצב "מושלם"
וכל ארוחה שאני אוכלת מלאה בכעס ותחושת כישלון
וכל מאכל מרגיש טפל , לא מבושל , לא טעים פשוט אסון!!
ואני בוכה וצועקת כמו תינוקות
החרדה מהאישפוז עוטפת אותי ולא עוזבת!!!
לא רוצההה לא רוצה יותר
רוצה שייגמר !!! מהר!!
אחיות!! אני צריכה מילים
משהו שירפא לי את הדימום בפנים….
מרגישה כישלון , לוזרית ,מפגרת.. .
הבטחתי , הצהרתי ובסוף מתאשפזת…..