שבת שלישית באישפוז….
עוד קולות....
שבת שלישית באישפוז והכל מרגיש לי קשה יותר
מתחילת השבוע מרגישה שעומדת להשבר
לא יכולה יותר
רוצה לברוח!! לוותר!!!
מרגישה שאשתגע אם אשאר….
שבוע שעבר עליתי הרבה במשקל
אשקר אם אומר שזה היה קל…
הייתי בטוחה שנתחיל מהזונדה להוריד כמויות
אבל אז התברר לי משהו ששאב ממני את הכוחות
הזונדה נשארת על אותה המתכונת
ובמקביל הדיאטנית את התפריט כלפי מעלה מכוונת…
אבל עליתייייי- רציתי לצרוח!!!
זה מה שנתן לי כח!
עליתי כדי להפטר
לשחרר
כמה שיותר מהר
וזה לא עזר
והתפריט עלה
ואני נכנסתי לחרדה גדולה
בחרתי בכף – התברר שזה הר
הכל פה כל כך קיצוני ומוזר
עד שהעדפתי לאכול משהו שלא נגעתי בו שנים
העיקר שזה סגור והם לא יכולים להגזים!
מצד אחד מרגישה ניצחון
ומהעבר השני תחושת חידלון
כבר לא יודעת מה אני רוצה
מרגישה בכל רגע תחושת החמצה
חווה כאב ששורף בלב
הבכי כבר שבוע לא עוזב
עייפה ומותשת
עוד רגע מובסת
רוצה בכל רגע לקום ולברוח
כבר לא חושבת שנשאר בי כח!!
להרגיש את המבטים
להיות תחת משטר חוקים
לנסות להיות בסדר מול הצוות
אבל במקביל ההפרעה לרגע לא עוזבת
תסמיני הocd מתגברים
ומול האחיות גדלים החיכוכים
הערות נרשמות על כל צעד
ואני מרגישה יותר מאי פעם רחוקה מהיעד ..
מרגישה שלא מכאן תבוא הישועה
לא מצליחה להתקרב לרפואה
עצוב לי בפנים
ריק
סוער
שומם
פתאום הכל מתגבר
ואני רק רוצה לא להשאר
זה לא עומד להגמר
ואני כבר בדרך להשבר
לא יכולה עוד עם התחושות מבפנים
החדירה הגסה לפרטיות עד הפרטים הקטנים
השליטה המוחלטת עליי 24 שעות
שמלווה בחוויות לא נעימות
קשה לי
כואב לי
שורף מבפנים
עד מחנק
לא נושמת
לא בטוחה כבר שאני נשארת…
נשברת..
-
2 תגובות
