הנושאים החמים

שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

טגרטול

טגרטול

היי, מתמודד עם קשיים נפשיים בעזרת תרופות פסיכיאטריות למעלה מ12 שנה, הייתי מטופל בוייפקס 300 עד שהפסיק לעבוד, אחר כך הפסיכיאטר החליף לי לוולבוטרין שאכן הצליח להרים אותי מהמיטה, קיבלתי בתחילה 300 מל' מה שגרם להיפו מאניה, ירדנו ל150 וזה היה בסדר. אני מאובחן כאישיות גבולית עם דיכאון קליני חריף, פוסטראומטי, ועוד כל מיני כאלו. בבוקר 150 וולבוטרין + 2 סרקוול +2 דיאזפאם (הרופא טוען שפיתחתי התמכרות לקלונקס). בערב אני לוקח 2 טגרטול +דיאזפאם+ סיפרול (נגד RLS). משהו במערך האמבולטורי במרפאה מרגיש לי קצת מוזר, כאילו שכחו מקיומי, כאילו לא הייתי מעולם. אני מעל 8 חודשים ממתין לטיפול ושיחות ונפגש עם הפסיכיאטר פעם בחודש חודשיים, בזמן ההמתנה לשיחות או לעזרה כלשהי גם אם מהרווחה במערך השכונתי לא קיבלתי. המצב החריף מאוד עד ל2 אשפוזים במחלקה סגורה. עד שהגיע תורי לעזרה...אמר הפסיכיאטר כי אני מקרה מורכב מדי כבר בשביל המערך שלהם וכתב לי מכתב הפניה דחוף לאשפוז יום גנרי כלשהו שיקבל אותי. כל אשפוז יום הוא לכל הפחות חודשיים המתנה והתקשרתי לכולם. מאז המכתב אינני שומע מהם מילה, גם כשהלכתי אליהם, לא נקבע לי שום תור ושום דבר ואמרו לי בגלל שהופניתי, אני כבר לא שייך אליהם וכך שוב נשארתי תלוש ותלוי באוויר. בכל מקרה, מסתבר שהוא הוריד לי את הוולבוטרין לגמרי כבר לפני חודשיים ולא ידעתי אז המשכתי לקחת מה שהיה לי בבית עד שנגמר, הלכתי לחדש מרשם אז הוא קיבל אותי בחטף ולקח לו כמה דקות להבין במי מדובר. אמר כי את הולבוטרין כבר לפני חודשיים הפסקנו. אמר לי באת הלכת באת הלכת...עניתי כי המתנתי בכאב עד שנלקחתי לאשפוז, פעמיים, המתנתי למערך שלכם, והוא ..טוב לא משנה. הרגיש לי כי הוא מנסה שדברים יהיו בסדר עד סוף החודש עד שתהיה לי פגישה במערך אשפוז היום בשיבא , כבר ממתין חודש וחצי, הלוואי ויקבלו אותי ולא ישאירו אותי לבד. השאלה המזוקקת היא: האם הטגרטול והסרקוול מספיקים להתמודד עם דיכאון מז'ורי חריף, אני בעת המשבר השני הכי גדול בחיי, אינני ילד. הוולבוטרין עזר, הרים אותי החוצה מהמיטה, מכניס לי קצת חיות, למה הוא הוריד אותו? פגישה לפני הוא מספר לי כמה הכדור הזה טוב וכמה כדאי שננסה אותו, אני מסתכל עליו אני אומר לו דוקטור...אני לוקח אותו כבר ארבעה חודשים, מה קורה לך. משהו לא הרגיש לי שלם ושקט עם ההחלטה שלו להוריד את הוולבוטרין ולהשאיר רק טגרטול וסרקוול, אני מפחד ממה שיקרה בעוד שבועיים שלושה כשההשפעה במוח של הכדור תתחיל לפוג. החששות שלי נכונות?
open
שלום רציתי לשאול האם קיימות אינטראקציות בין-תרופתיות הדדיות שליליות שפוגמות ביעילות הטיפול התרופתי האנטיפסיכוטי והאנטידיכאוני שאני נוטל? השאלה על התרופות הבאות: סוליאן 800 מ"ג, סרוקסט 60 מ"ג, טגרטול cr 800 מ"ג, אנטומין 40 מ"ג, מירו 45 מ"ג, קלונקס 2-4 מ"ג, פנרגן 50 מ"ג, דרלין בשחרור מושהה 320 מ"ג, בונדרמין 0.25מ"ג??! תודה רבה!
open
מקבל טגרטול 200 cr כבר כשבועיים וחצי.. לאחרונה התחילו כאבי ראש יחסית קלים אבל תמידיים. בעיקר בקידמת הראש ומאחורי העיניים. האם זה זמני? האם זה סיבה מספקת לשחרר את התרופה? פונה פה עד שאוכל להתייעץ עם הרופא המטפל שלי... ימי קורונה וזה.. כמו כן שללתי התייבשות ושאר אלמנטים מכאיבי ראש.. נ.ב. האם אדוויל יתרום למצב? האם בכלל מותר אדוויל? רב תודות
open
לפני חצי שנה נקלעתי לדכאון עמוק כולל שלל תופעות חרדה ניתוק ועוד. למעשה דרך כללית לא היה לי מענה זמין בקהילה לשיחה עם רופא נפש וכעת אעבור למכבי . פסיכולוג באיזור שלי עולה מעל 400 שח לפגישה . כשהכל פרץ, קיבלתי תור 3 חודשים קדימה למרפאה לבריאות הנפש באיזור שלי ומעבר לכך התרופות שלקחתי בעבר עד לגמילה גזלו את צלילות דעתי מאד חששתי מהשפעת מתן תרופות נוספות . ( אובחנתי בטעות כדו קוטבית ולכן נרשמה לי כמות אסטרונומית של 800 מג טגרטול ביום . לא הייתי ערנית כדי לפקח על המצב ולקח לי שנתיים להיגמל ובייסורים ) וכו'. לבסוף בתחילת ינואר , עם מחשבות אובדניות בראש , החלטתי להילחם על חיי והלכתי לבית בריאות פרטי בתובל בגליל , שבו עיקר הריפוי הוא בתמיכה של הצוות בתזונה מיטיבה ומרגיעה ללא גירויים וריסוסים, ובפעילויות מרפאות אני כבר חודש שם . לאט לאט הורדתי מהקלונקס אני על 0.625 מג מג ומורידה ל0.562 כנראה דרך שבוע של צום חלקי . הציפרלקס שאני לוקחת ירד ל4 מג מ10 מג שלקחתי כחודש . נתמכת בתוספים מהטבע לפי החלטת המקום בו אני שוהה . החלטתי לקראת גילאי ה59 לעבור לגור באיזור כפרי . החלטתי לוותר על מה שהגדיר אותי כדי לזכות בחיי בחזרה . הייתי אשת קריירה נלחמתי כדי לפרנס את משפחתי ולכן ילדיי מרוחקים. שנים ניסיתי לפצות ולרצות אבל זה לא ממש עזר לי . לכן אני עכשיו נלחמת קודם עבור עצמי . מצאתי התחלה של קהילה תומכת בפריפריה . אני כל חיי מרצה ועושה מה שנראה לי שטוב בעיני אחרים או ממוסכת עם תרופות ועושה טעויות . מגילאי 20 אני עם משברים ונסמכת על לוריואן וכאלה שקיבלתי דרך אמי זל שהיתה אחות. אני מאמינה בגורל לכן אני מקבלת את ייסורי באמונה שיש סוף להם. למעשה לקחתי פסק זמן מהחיים ואמרתי למי שצריך שאני בדכאון ושאני בבית בריאות. פגשתי פה בחורה בת 37 עם גילוי שקיבלה סרטן בראש והיא שיתפה אותי שהיתה שמחה להתחלף איתי . אני לומדת פה ליצור קשרים חמים יותר ממה שהכרתי. גייסתי את עצמי לראות מה טוב בכך וכיצד זה משמש אותי לצמיחה. הגוף ממש מכריח אותי לעבור לצפון וכך אעשה . בוחרת בכל רגע להחליט לשמוח בקיים ובמה שאין לי גם כן מיקלה
open
שלום, אני לפני פגישה עם רופא לבריאות הנפש . .... יש לי חשש מהפגישה מאחר ובפעמים קודמות ניסו עליי מודל של תרופות לדו קוטביות שאין לי ( סובלת רק מחרדות ). הצורך החשוב בחיי כרגע הוא לשחרר תלות בקלונקס בכל דרך אפקטיבית .. הייתי מאד תמימה ושיקול הדעת שלי נפגע בלקיחת התרופות נוגדות הדיכאון בעבר ( לקחתי טגרטול וציפרלקס . הטגרטול ממש משבית אגב ) . חשתי מסוממת לגמרי ולכן לא הפעלתי שיקול דעת לעצור בזמן את ההתמכרות . אני מרגישה די " חסרת אונים " מול המערכת הפסיכיאטרית הציבורית - האם אזכה הפעם לאוזן קשבת ? האם אקבל עזרה בשחרור מקלונקס ? ( גמילה ולא לקיחת מרגיעים חזקים יותר ) תכלס הפחד שלי לא להיות מספר אנונימי במערכת ואיך לשכנע את הרופא שאני בן אדם שמחפש אלטרנטיבה לחיים עם תרופה כל כך מנמיכה כמו קלונקס . נשמע לי עצוב שכל חיי תיפקדתי וצרמתי לחברה ולמשפחה אבל עכשיו כשאני לפעמים מחוקה מהקלונקס ומהחרדות אני מרגישה חסרת זהות . תודה למי שיגיב אני ממש מעריכה .ומי שרוצה אשמח לשמוע בפרטי איך התמודדתם . מיקלה
open