הנושאים החמים

שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

אביזרי עזר

אביזרי עזר

מיוחד לפסח: האביזרים שנותנים חירות
5.4.2017
open
(צילום: מתוך סרטון יוטיוב)
5 פריצות דרך שיעניקו עצמאות למי שזקוקים לה יותר מכל
open
שלום רב אני מאובחנת כמעט תשע שנים בסוג של טרשת התקפית הפוגתית.בשנים הראשונות היו לי הרבה התקפים תמיד בצד ימין ובעיקר הרגל.מאז שהתחלתי טיפול בגילניה לפני כשנתיים יש רגיעה יחסית ואפילו שיפור קל לפי הדימות.אבל ברגל ימין התחילה הדרדרות ולפני כחודשיים אובחנתי עם drop foot.שאלתי האם זה יעבור?התחלתי פיזיו אבל אני לא רואה שיפור בכלל.הפרופ שמטפל בי המליץ על אביזרי עזר להליכה.אני מרגישה שהכל מכוון למסביב לבעיה אבל לא ממש לפתור אותה....אציין שב MRI מוח ועמ"ש צווארי וגבי שבוצעו לאחרונה אין ממצאים חדשים.אודה על התייחסותכם,שחרית
open

שלום לחברי הקהילה!!

כולנו יודעים כמה חשוב לאכול בריא ולהתעמל כדי לשמור על אורח חיים בריא. עובדה זו נכונה עוד יותר עבור אנשים עם פגיעה בחוט השדרה, אלה שיושבים בכסא גלגלים או כאלה שמתניידים בעזרת אביזרי עזר אחרים.

 

חוסר פעילות גופנית יכולה להיות הרסנית לגרום לסיבוכים בכל אחת ממערכות הגוף: שלד ושרירים, מערכת הלב, מערכת הנשימה ועוד..

 

אדם היושב בכסא גלגלים יכול לשאול "מה כבר אני יכול לעשות בכסא גלגלים???" אז זהו, שאפשר לעשות הרבה ופעילות מגוונת, בהתאם לפגיעה וליכולות שלך. חשוב לציין כי בהתחלה, חשוב להתייעץ עם פיזיותרפיסט שמתמחה בפגיעות חוט שדרה על מנת לבנות ביחד תוכנית שתתאים לך ותענה על הצרכים שלך.

 

אין כמו ללמוד מנסיון של אנשים אחרים ולמצוא משהו שיכול להתאים לך, גם אם חשבת בעבר שלא תוכל לעשות את זה.

 

ספרו ושתפו אותנו, איזו פעילות גופנית אתם עושים?

 
open
רק לפני כ-חדשיים השתחררתי  מהשיקום לאחר שנתיים של טיפוליים די מוצלחים.מצבי בעת השחרור היה כדלקמן:חוסן נפשי ופיסי גבוהים מאוד(בהשוואה למטופלים אחרים שאושפזו איתי)לא סבלתי מדכאון,הדיבור תקין,קוגניטיבית הכל היה תקין,הלכתי מצויין ללא אביזרי עזר,מדרגות ללא כל קושי,וכו' וכו'.הטונוס נעלם כמעט לחלוטין.היתה לי רק בעיה אחת-שינה לא רציפה.בלחץ הרופאים,הופניתי לפסיכיאטור לקבלת טיפול תרופתי(וואיפקס) למרות שתמיד התנגדתי לכך.על כל פנים,מתחילת הטיפול  התרופתי מצבי הלך והתדרדר,הטונוס חזר להשתולל,מצבי הפיסי חזר להיות כמו בימים הראשונים של האירוע הראשון,וכיום חזרתי לשיקום יום מלא.
ולשאלתי:האם אני אחזור על כל הליך השיקום מחדש?כיום אין בי את הכוחות הנפשיים,הפיסים,והמוטיבציה שהייתה קודם.מיותר לציין שהפסקתי את הטיפול התרופתי ואט אט מצבי חוזר להתייצב.
תודה ושבת שלום!
open
שלום ד"ר-אני לאחר אירוע מוחי ושיקום.אני הולך ללא אביזרי עזר על 2 רגליים יציבות ואיתנות.לא מסוגל לרוץ וגם לא לעשות תנועה חדה ופתאומיט ברגל  הפגועה.
רוב הפעילות שלי מסתכמת בהליכה,מדרגות(בדילוגים של 2 מדרגות בכל פעם),כפיפות בטן,והצלחתי אף לעשות שכיבות סמיכה.
מדגדג לי בכל הגוף לקום ולהתחיל לרוץ,לעשות משהוא מעבר,אך אינני יודע מה וכיצד.גם לרפואה הנוירולוגית אין תשובה"תלך הרבה והגוף יבריא מאליו".
כאן המקום לציין  שקיבלתי כרטיס אדום מהפיזיוטרפיה בטענה כי מיציתי את כל הפוטנציאל בטיפול פרטני,וכל הטיפולים מתרכזים כעת ביד שטרם חזרה לפעילות סבירה.
אשמח לקבל  כל עצה בנושא-תודה
open
שלום רב לכל חברי הפורום,

אבי ואני מעוניינים לשקוד על פיתוח של אביזרי עזר לבעלי פגיעות כאלה ואחרות בתנועות. האם יש מוגבלות מסוימת שכיום אין לה פתרון או שהפתרון לא מאוד לא מספק, ויש צורך במיכשור מוצלח יותר? כדוגמא - ראיתי בעבר מתקן שמיועד לעזור לקשור שרוכים ביד אחת, או להחזיק ספל חם בעוד יש בעיה במוטוריקה עדינה.
אין ברצוני להשיג רעיון למיכשור כזה או אחר, אלא לעלות על בעיה בוערת, שדורשת פתרון.
אשמח לתגובות בנושא, או להפניה למקום אחר בו יהיו תשובות לשאלותיי.
רוב תודות!

שירי
open
(צילום: panthermedia)
השאלה ורכישה של אביזרי עזר
open
שלום,אני פעם ראשונה פה,הסיפור שלי הוא ארוך,ארוךמדי בכדי לפרט את כולו ולעייף את הקוראים.לכן,אנסה לתמצת על קצה המזלג:
אני בן 55,עברתי אירוע מוחי לפני כ-שנה וחצי,הייתי במרכז שיקום קרוב לשנה.בכל תקופת השיקום לא הרגשתי דכאון ו\או  חרדה.נהפוך הוא,תמיד הייתי אופטימי ומלא אמונה בעצמי וגם חשבתי שאצא מזה.
הכל התהפך ביום ששוחררתי מהשיקום ומצאתי עצמי לבד,ללא המסגרת החמה והמקצועית של צוות השיקום.זאת הפעם הראשונה שיצא לי להכיר את הדכאון והחרדות,הרגשתי בתוכי שמצבי הולך ומדרדר.על כן פניתי מיוזמתי לטיפול פסיכיאטרי והתחלתי לקחת וייפאקס+אלקטרולט.
תוך ימים ספורים בלבד,הייתי בהייגבוהה מאוד,ולמעשה,הגעתי למקומות(וירטואליים,חיוביים)שלא הגעתי אליהם מאז קרות האירוע המוחי.אני יכול להעז ולומר שבאותם ימים,מלבד המגבלות הפיזיות,לא היה זכר לאירוע המוחי(כך הרגשתי בכל אופן)
דא עקא,לפי חוקי מרפי,כל דבר שהוא טוב מדי לא יימשך הרבה זמן,והנה,מאי שם התחילו לצוץ תופעות הלוואי האיומות של האלקטרולט.
בעצה עם הרופא המטפל,האלקטרולט הוחלף במירו.תופעות הלוואי חלפו,והרגשתי שאני מיוצב נפשית,אך אותי זה לא סיפק,הרגשתי שהגוף מסוגל לספוג יותר,על כן פניתי שוב לרופא בבקשה להגביר\לשנות את המינון,אך הוא סירב בכל תוקף(לא הצלחתי להבין את המניעים להחלטתו)
וכאן הסיפור שלי "תקוע"
רופא השיקום שבדק אותי לפני ימים אחדים קבע חד-משמעית שהדכאון הוא זה שחוסם אותי בשיקום.להשלמת התמונה,אסביר את מצבי כיום:
אני עומד והולך על שתי רגליי ללא אביזרי עזר,היד עדיין משותקת,אם כי לאחרונה נצפו תנועות קלות מאוד לראשונה מהאירוע.
אשמח מאוד לקבל עצה\ניתוח מהמומחים-תודה והמשך יום נעים וחם!
זאביק
open
(צילום: shutterstock)
כיסא גלגלים: איך לשמור על הזרועות?
open
אתר נגישות בישראל- עמותה לקידום נגישות ועצמאות הנכים בישראל

עמותת מילב"ת- המרכז הישראלי לאביזרי עזר, בינוי ותחבורה לנכה

עזרים- מאגר המידע הישראלי לטכנולוגיה מסייעת ואביזרי עזר

יד שרה- אגודה המספקת שירותים לטיפול ביתי של אדם  עם מוגבלות וקושי תפקודי
open