שלום,
אני בת 29 לא עובדת 3 שנים. עברתי לעיר חדשה , החרדות שלי החמירו.
אני בטיפול פסיכולוגי חצי שנה (שלא עוזר)
מוכרת על ידי ביטוח לאומי מקבלת נכות.
הבעיה עיקרית שלי היא - חרדות.
חרדה לגור לבד,חרדה להיות אם,חרדה ללדת,חרדה להיות לבד בעולם,אני תלותית,חרדת נטישה,קשה לי להיות לבד...
ולא מצליחה להסתדר לבד ,תמיד חושבת על התסריטים הכי גרועים מאז המלחמה , הכל החריף.
מטופלת בכדורים פסיכיאטריים ללא הצלחה.
המחשבות מאוד מאוד מעסיקות אותי בגלל הגיל ... בשכונה שלי כולם הורים/תינוקות/ אני לא מקנאה שאני רואה אותם אבל אני נלחצת כי אני מבינה שאני כבר לא ילדונת...עברתי את גיל 20..אבל אני מרגישה בת 20, לא בת 29-30.
אני לא יודעת מה לעשות, המחשבות האלה עושות לי לחץ בחזה, רעידות, הקאות.
אני מדברת על הכל עם הפסיכולוג והוא לא עוזר לי.
אשמח לקבל עצות התמודדות,משהו מרגיע ?
