זה פסימי מצטערת מראש. יש כאן קריאה לעזרה ולעצה.
אני לא יודעת איך אמשיך מכאן..הכל קורס.
ניתוק מהמציאות. אני כבר חושבת לעצמי כמה בעיות פסיכולוגיות יש לי. אין בי את היצר החיים והחברותיות הזו של להתקדם קדימה. שום פסיכיאטר או מטפל לא הבינו אותי עד עכשיו, לא רוצה להשלים עם זה שצריך להתלבש כל בוקר, לחיות את החיים אני פשוט לא מצליחה. אני לא בתוך החיים..כל התרכובת הנפשית שלי צופה מהצד על הכל. ואין בי כלום. לא מצליחה לחיות עם עצמי..אני פשוט לא יודעת מה לעשות. ואני חסרת אונים להסביר שאני חיה עם עצמי וזה הדבר הכי נוראי בעולם. אין שום מטפל אפילו