גיא46

האמת שהתפלאתי שהצלחת להחזיק מעמד עד עכשיו. אין לי כוונה כרגע לדווח עליך או לכתוב עליך דברים לא יפים. אני יודע שזה חזק ממך וכל עוד אשאר עם היוזר הזה אז אתה תחזור להטריד אותי, לא משנה כמה חזק תנסה אתה לא תצליח לשכוח אותי. אני לא כועס אבל בטח שלא אכתוב לך במייל. יש מצב שאני יחליף יוזר בימים הקרובים, ניראה.

ובפעם האחרונה, אני לא מיכאל ומעולם לא הייתי מיכאל, כל החיים הייתי גיא. אני גם לא בעניין של בנים. אגב הכרתי מישהי מדהימה, עד כדי כך מדהימה שכל יום מחדש אני מתפלא שהיא נשארת איתי. היום יצאנו למועדון, אני שתיתי בירה והיא התחילה לרקוד, מאוש

הכל כל כך כואב כל הזמן זה פשוט אי אפשר להמשיך לחיות ככה יותר

אני מוכן למחוק אם אתה מפסיק להטריד אותי

האם יש פה עוד מישהו חוץ ממני שבא לו למות?

מאז הפעם הראשונה שכתבתי פה באתר הזה התחיל מישהו להטריד אותי באפן סידרתי, בהתחלה הוא הזדה כאישה אחר כך כטרנסג'נדר וכך מידי פעם הוא מחליף את הזהות שלו אך זה אותו אדם. 

עניתי לו בפעמים הראשונות אך הבנתי שאי אפשר לייצר איתו שיחה הגיונית והתחלתי לחסום אותו. חסמתי אותו כבר עשרות פעמים במהלך החודש וחצי האחרונים וכל פעם הוא חוזר עם חשבון אחר, לפעמים אני חוסם אותו 3 או 4 פעמים ביום והוא חוזר שוב ושוב.

לרוב ההודעות הן בעלות אופי מיני בהן הוא מאחל לי שיאנסו אותי או שהוא מתחנן שאדווח עליו ליאיר כי זה מחרמן אותו שיאיר נוזף בו או שהוא מאיים עלי שאם ל

ניסיתי היום את העניין הזה של לצום ביום כיפור, פעם ראשונה בחיים, לא אכלתי, לא שתיתי, לא עישנתי (כמעט).

בסופו של דבר זה עבר כמו עוד יום רגיל וחסר משמעות

בסוף שבוע האחרון השתתפתי בטקס איוואסקה, שותים שם משקה שמופק מצמח שגדל בדרום אמריקה ועוזר להתבוננות פנימית. או במילים אחרות לוקחים סם טיבעי.

הנסיעה לטקס היתה לא פשוטה, בתור מישהו שכבר שנים מסתגר בבית לעלות עעשיו על ההגה ולנסוע שעתיים וחצי הרגיש לי כמו לנסוע לחו"ל. וכמה מכוניות יש על הכביש, וכולם ממהרים, "לכו אתם להסתגר בבית ותניחו לי לנסוע בשקט".

לפני הטקס גם לא היה קל, כל המשתתפים מדברים אחד עם השני ומספרים סיפורים ואני יושב לבד עם עצמי ומרגיש לא שייך וגם אם מישהו בא לדבר איתי אני לא יודע מה להגיד, יש את גיא שמנסה לתקשר עם העולם ובמקביל

יש פה מישהו?

מתארגן לסוף שבוע שלם מחוץ לבית.

התרגשות מהולה בפחד.

הולך להשתתף בטקס אינדיאני של התבוננות עצמית.

קדימה גיא אתה יכול לעשות את זה!

שוכב במיטה ושוב זה מתחיל, כמו אפלה שיורדת עלי ונכנסת לתוכי ומרוקנת את הרצון לחיות מונעת מכל מחשבה חיובית להיווצר ומונעת מכל קרן אור להכנס, אין לי כוחות להילחם בזה. לא מצאתי כדור שעוזר לזה ולא מצאתי מטפל שמסוגל להתמודד עם זה, כל המטפלים שהייתי אצלהם מפחדים מזה ומעדיפים שנעמיד פנים כאילו זה לא שם, אז אני מעמיד פנים, מדבר בצורה מזוייפת, מחייך בצורה מזוייפת, עושה הצגה של הכל בסדר בזמן שבפנים אני ממשיך להיאכל. אז בשביל לא להיות מזוייף הפסקתי לצאת מהבית והפסקתי להפגש עם אנשים. אני והדיכאון שאוכל אותי כבר 5 שנים מסתגרים בבית. כל פעם שאני חוש

האם יש פה עוד מישהו משועמם, מבואס, דיכאוני, אובדני שבא לו לקשקש קצת?