שוכב במיטה ושוב זה מתחיל, כמו אפלה שיורדת עלי ונכנסת לתוכי ומרוקנת את הרצון לחיות מונעת מכל מחשבה חיובית להיווצר ומונעת מכל קרן אור להכנס, אין לי כוחות להילחם בזה. לא מצאתי כדור שעוזר לזה ולא מצאתי מטפל שמסוגל להתמודד עם זה, כל המטפלים שהייתי אצלהם מפחדים מזה ומעדיפים שנעמיד פנים כאילו זה לא שם, אז אני מעמיד פנים, מדבר בצורה מזוייפת, מחייך בצורה מזוייפת, עושה הצגה של הכל בסדר בזמן שבפנים אני ממשיך להיאכל. אז בשביל לא להיות מזוייף הפסקתי לצאת מהבית והפסקתי להפגש עם אנשים. אני והדיכאון שאוכל אותי כבר 5 שנים מסתגרים בבית. כל פעם שאני חוש